בכל 37 שנותי הראשונות לא הקשבתי לגוף בכהוא זה. התייחסתי אליו כמובן מאליו. תמיד היו דברים יותר חשובים להקשיב להם.
פתאום יום אחד, לפני מספר חודשים, הבנתי שאני והגוף שלי לא משדרים על אותו גל. בזמן שאני החזקתי מעצמי הכי בריאה בעולם, בתוך הגוף שלי גדל גידול שאילולא התגלה בזמן היה מאיים להמיתני.
עכשיו אני מוצאת את עצמי במצב בו המערכת החיסונית חלשה ווירוסים או חיידקים שבימים כתיקונם לא היו מתקרבים אלי, מעלים לי את החום ומשביתים אותי שוב ושוב.
הדילמה היא בין הצורך להקשיב לנתונים ולהשמר יותר מהרגיל לבין הרצון לחיות כרגיל ולהשתתף בכל ארוע שמעניין אותי (ובכלל זה מסיבת סיום כיתה ח', מסיבת סיום כיתה ב' ומסיבת סיום כיתה ו' לפי הסדר הזה בדיוק).
באופן ילדותי ומרדני כל מי שמנסה לרמוז לי שעדיף שלא אצא לארוע זה או אחר נתפס בעיני כמצר צעדי. בתחילה ממש האמנתי שדווקא שגרת החיים הרגילה היא הדבר הנכון למען בריאותי, עכשיו אחרי שחום עיכב אותי כבר פעמים מלקבל כימותרפיה, אני מתחילה להרהר בזה.
אם תוך 3 ימים החום העכשווי, לא ירד, אצטרך להכיר מבפנים את אחת ממחלקות האישפוז בבית חולים. ממש לא בא. הרבה יותר מלא בא לי. כל חיי לא אושפזתי מלבד ללידות ואין לי שום כוונה להעדר מביתי לצורך אשפוז עקב חום.
ביום שני בשבוע הבא אמור להיות טיפול נוסף. מקוה שאוכל לקבל אותו. אח"כ אמורה להיות ביקורת של הרופאה. לחלל האויר נזרקה האפשרות שהיא תפסיק לי את הכימו ותשלח אותי לניתוח. לא מתאים לי. אני יודעת שלכימו יש תפקיד לא רק עבור הגידול בשד אלא עבור תאים סרטניים שחלילה ישנם בגופי ואין להם עדויות בבדיקות. אני רוצה לקבל את כל מנת הכימו המומלצת. מה שבטוח.
נדמה לי שהחום במגמת ירידה. קוו בשבילי…
מחזיקה אצבעות!
תודה!
מחזיקה לך אצבעות שהחום ירד מהר ושתחזרי לשגרה גם אם זה אומר לחזור ל"כימו"…
תודה מרגלית. בודקת אפשרות לחיזוקים טבעיים למינהם. מקוה שימצא הדבר שיועיל.
קבלי לייק. גם אני התלבטתי בקשר למסיבת סיום. המסקנה שלי. כמה שלא ננסה לשמור על שיגרת חיים , צריך להכיר בעובדה שאין לנו שיגרת חיים
אוף כמה שזה נכון. כשיש שגרה מקללים אותה וכשאין מקללים את העדרה…
אני לא אגיד לך לנוח,
זה ברור שלנוח, אני אגיד
שאני חושבת שאני מבינה את הרצון שלך לחיות כרגיל,
לא לוותר על הדברים האלה של הילדים,
וזה נפלא, והם יודעים כמה הם חשובים ואהובים.
ושירד כבר החום,
קישטה חום.
חיבוק לך.
אני מקווה שחום יותר מאולף מהכלב שלי ושהוא מבין מה זה "קישטה". תודה מיכל!
אכן אנו נוטים להתעלם מדברים רבים בחיינו (כגון הגוף) ואולי זה לטובה. להשאיר ערוץ פתוח אבל לא כל הזמן להיות בתדר של לבדוק ולהקשיב לכל דבר כל הזמן….לא יודעת בעצם.
מקווה שהחום ירד(היפוך ממזג האוויר בחוץ)
רפואה שלמה ותהני מהילדים עם או בלי מסיבות סיום….
תודה, רותי.
אוהבת אותך 🙂 תרגישי טוב.
גם אני אותך (+:
אושרה יקרה, גם התקופה הזאת תעבור, אני מבטיחה, והחיים יחזרו למסלולם. לחיי השיגרה הברוכה, כמו שאני אומרת תמיד. עד שלא מאבדים את השיגרה, לא חושבים על היתרונות שיש בה. מקווה שהחום ירד, ומהר. חיבוק.
תודה, דיצה. אתמול הייתי אצל רופאת משפחה והיה לה על השולחן שלט כזה "אדם בריא רוצה המון דברים, אדם חולה רוצה רק דבר אחד, להיות בריא". הראתי את זה לבן זוגי אז הרופאה אמרה לי שמהר מאוד יבואו ימים שארצה המון דברים ואשכח את הימים שכל רצונותי התרכזו בדבר אחד.
מתוקה שלנו. מקווה שהחום ירד. ותמשיכי ליהנות ממשפחתך המקסימה. ובקשר לכלב שלך הוא באמת לא דוגמא. עד היום הוא מחרר ריב שכהוא רואה אותנו. {ולא שאנחנו זרים במיוחד} תרגישי טוב יקירתי.
בהחלט לא זרים. אבל זה כלב, מה אפשר לצפות?
תודה על האיחולים.
מחזיקים אצבעות. שיהיה רק טוב!
תודה שלומי (ויפעת?)