כל הפוסטים בי
זמן בלעדיה
גם כשהלכנו לשתות קפה בנמל היינו רק שתינו, ושלוש צלליות הקדימו צעדינו שלי ושלך וזו שהמחלה הטילה היא לקחה אותך
שתאירי
אני לוקחת אותך למקומות החשוכים שלי שתראי שתהיי שם איתי שתאירי (יולי 2013)
שתי מערכות
את נלחמת בשתי מערכות באחת משתדלת לשמר מצב קיים בשניה זו את והנפש המטלטלת כמו משה שאוחז את ידיו מורמות
זרם התודעה
אלוהים הוא כמו ילד קטן באיבחת מכחול כמעט בלי משים יוצא ובורא עולמות ואחר מפרק ומכלה אותם כאילו לא היו