את א' ליוויתי באהבה ובאומץ
כאבתי אחריה מאוד
מק' התחמקתי בסוף
התביישתי שלא הצלחתי לעזור לה בכלל
מול ע' עליתי בצ'אט מידי פעם
במינון שהייתי מסוגלת
עם ש' מצאתי איזון שהתאים לשתינו
שמחתי שהיא שמחה במעט שנתתי
ל ט' נתתי עצמי במינון מבוקר
זה היה יותר מעשה חסד ופחות חברות
ורק מול ר' התייסרתי בלי סוף
בעיקר כשהתכנסה בעצמה
ואחריה הלכתי לדרכי
יותר מזה לא הייתי מסוגלת
כך קברתי את מתי (ספיחים של המחלה)
השארת תגובה