כל הפוסטים בהמסע להחלמה

מעגל שנסגר
יהודית אהובתי. חסרת לי הערב כל כך. אני רוצה לספר לך שאיכשהו יצא שסגרתי הערב מעגל. המפגש הראשון שלי בגמאני

הבלוג חסר לי וזר לי בו זמנית.
ובכן זמנים משתנים. אנחנו הולכים קדימה. כל הזמן הולכים קדימה. מה שהיה נכון לפני שניה מעורר תהיות עכשיו. ובכן בזמן

היום אני שמחה
היום אני שמחה. הבטחתי להיות שמחה ואני הולכת לקיים את זה. חלק מההשתייכות לגמאני, הקבוצה שנתנה לי המון כוח להתמודד

מספר קטנות על החיים ועל המוות (רשימה לא סגורה)
החיים זה כאן ועכשיו. אני לא דוחה יותר תוכניות. אם יש משהו שחשוב לי לעשות זה יעשה עכשיו. עכשיו הזמן

הדברים של בשמת במסיבת הודיה
יקירה, בקשתי ממך להגיד כמה מילים כי את אחד הדברים ש"הרווחתי מהסרטן ". אני זוכרת בוקר יום ראשון , אני

הדברים של ליטל במסיבת ההודיה
אושרה יקרה! לפוסט שלך שנגע בי עמוק ברגישותו, רציתי להוסיף פוסט אחד קטן שלי ,עלייך. נפגשנו בבוקר המוזר הזה, שבו

תודה… – הדברים שקראתי במסיבת ההודיה.
ערב טוב לכולם הערב אני רוצה לומר דבר אחד. תודה. זה אולי ייקח הרבה מילים אבל בסופו של דבר הכל

הרצפטין אחרון
ביום חמישי האחרון נסעתי בפעם האחרונה לאסותא על מנת לקבל טיפול. שימי הכין שלוש עוגות שונות לצוות, למטופלים ולמלווים השוהים

זרם התודעה
אלוהים הוא כמו ילד קטן באיבחת מכחול כמעט בלי משים יוצא ובורא עולמות ואחר מפרק ומכלה אותם כאילו לא היו

סוגרים תקופה
לפני כשנה וחודשיים עשיתי לילדים שלי יום נאחס. זה היה במוצאי פורים. קראנו לשלושתם יחד לסלון וסיפרנו להם שלאימא יש

מישהו משקף אותי
כפי שאמר לי הרב דוד לאו כבר בתחילת הדרך – קבעתי תאריך למסיבת הודיה. לא שאני לא שומעת פה ושם