א. אני נכנסת פחות תדיר לקרוא תגובות. עדיין נכנסת כל כמה דקות לחפש עניין אבל נראה לי שקצת פחות. וגם יש הבדל מהותי בין לחפש עניין לבין להזדקק לפידבק. להד שיאשר או יהדהד את נוכחותי.
ב. אני נתקלת פחות בפוסטים שמשדרים הצלחה מתמדת ואושר מתמיד ומעוררים בי אי אמון ותסכול גם יחד ובהקשר הזה אני משוחררת יותר מרגשות שליליים.
ג. אני רצה יותר (לא בטוח שקשור דווקא לניתוק מפייסבוק)
ד. אני עסוקה יותר במה שחשוב לי לעשות (להיות נחמדה ללקוחות, לצבור ידע, לערוך את הספר שלי) ופחות באיך זה מיוחצן לעולם.
ה. אני הרבה פחות מתעסקת עם הטלפון בנהיגה
ו. אולי זה תופעה של גמילה, אני לא יודעת. ציפיתי שכשאהיה פחות בפייסבוק, אהיה יותר מרוכזת בכאן ועכשיו. בפועל המוח שלי נזיל ודברים בורחים לי מהראש כמו מים ממסננת של פסטה. אני טועה בדרכים שאני מכירה בעיניים עצומות, מפספסת פניות ושוכחת מה ביקשו ממני לפני 5 דקות.
ז. אני מהגגת יותר בשורות קצרות. בבקשה.
דברים ששמתי לב שקורים לי כשאני פחות מפרסמת בפייסבוק
השארת תגובה