אז ככה – אומרים שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. דמי הביטול ששילמנו לחברת אלעל יכולים להעיד על כך כמו גם העובדה שביום רביעי בבוקר נקיץ משנתינו (בעזרת השם) במיטתינו ולא בתוך מיכל מתכת עם כנפיים.
אז זהו, שנכנעתי למציאות והחלטתי לשמור על עצמי כמה שיותר ולצמצם יציאות בלתי חיוניות, אבל בעצם, גם את החיונייות שאתכנן לא בטוח שאצליח לממש לכן אולי עדיף לא לתכנן כלום. אולי ככה משהו יצא…
ואגב – אין מצב, אבל אין מצב בעולם שבאוגוסט אני עושה בת מצווה לבת שלי.
* לא נראה לי שהבלוג שלי כל כך פופולרי שגולשים בו גנבים אבל בכל מקרה שיניתי את תאריכי הארועים אז לא לבנות על זה שלא אהיה פה…. (ותרגעי, רונית, אני יודעת מתי באמת בת המצווה של עדית)
אמוווש אמווש אמווווש….איך כמוך ♥
למה? וכמוך יש??? נשיקות… ובואי שניה לחדר לי, את יכולה לכבות לי את האור…. (+: אולי גם אתן לך נשיקה אמיתית…
ציני משהו?…
ציניות? מה זה?
יקירה, מבטיחה לך שכשהכל יגמר, החיים יחזרו למסלולם. לפני שחליתי, המילה שיגרה היתה עם קונוטציה שלילית. היום אני מכנה אותה – השגרה הברוכה. מחבקת אותך בחום, ומקווה שהתכנון של סוף אוגוסט – יתקיים…
של אמצע אוגוסט אפילו יותר חשוב… אבל אותו לא נבטל גם אם אבוא על ארבע (+: תודה.
אשרה, אני מאחלת לך רפואה שלב ובריאות טובה. אמן כן יהי רצון
עצוב, אבל כל כך נכון. בת שלי מסיימת יב , אמרתי שאני לא אגיע למסיבת סיום ,אין לי כוחות
מבלבלת את אלוקים הא?
מאחלת לך התאוששות וחזרה לשגרה בקרוב.
יקירתי!
אמנם קשה לך כעת לראות את חצי הכוס המלאה. אבל תתעודדי יקירתי. כולנו איתך במלחמתך. ואוהבים אותך מאוד. הכל יזכר לך כחלום רע. אבל בחצי הכוס המלאה היא מלאה שמחות. ועל כן אני נאחל לך הרבה הרבה בריאות טובה.