כל הפוסטים בהמסע להחלמה

חזרתי לפני יומיים. כפי שנסעתי מתוך טרדה (סביב התנהלות מסויימת בישיבה של הבן שלי) כך חזרתי לתוך הטרדה (למעשה זה

לפני כשנה חגגנו בר מצווה לבן שלנו. השקענו בכל פרט ופרט. בחרנו את המקום בקפידה, בחרנו את הפרחים שיונחו על

השבוע עקבנו בדריכות אחר הקרב (היחיד לצערנו) של אריק זאבי באולימפיאדה. אנחנו לא מכירים את אריק זאבי אישית בטח לא

לפני כשבועיים ישבנו בפאב ותכננו את הגראז סייל הראשון של "גמאני". כמו בנות נוספות גם אני הייתי סקפטית. הייתי סקפטית

בסוף השבוע הזה יתקיים במכבים גראז' סייל בו ימכרו מגוון חפצים, בגדים, אקססוריז, ספרים ועוד. המוצרים חדשים או יד שניה

כבר הרבה זמן לא פרסמתי שום פוסט. הסיבה לכך היתה נעוצה בכך שעברו עלי ימים לא פשוטים של עומס, מתח

א – אם.אר.אי, אולטרסאונד, אינפוזיה, אבטות בפה, אחיות בלבן, אסותא – הבית השני שלי כרגע וזה עוד יחמיר בהקרנות. ב-

שלשום קיבלתי את הטקסול הרביעי שלי ואת ההרצפטין ה7. הסדרה אמורה היתה להיות של 12 טקסול והרצפטין יחד אבל בפעמים

כחלק ממאמצי קבוצת הפייסבוק "גמאני – גם אני חליתי בסרטן השד", לגייס כספים לפעילותה ולתמיכה במי מחברותיה, מצ"ב מכתב ממנהלת

אז ככה – אומרים שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. דמי הביטול ששילמנו לחברת אלעל יכולים להעיד על כך כמו גם העובדה

בכל 37 שנותי הראשונות לא הקשבתי לגוף בכהוא זה. התייחסתי אליו כמובן מאליו. תמיד היו דברים יותר חשובים להקשיב להם.