למדבר, למנזר או אל שפת הנהר
קולות והדים מכים בי
קוראים לי
למקום בו הנפש שקטה
לחוות בודדים, למים מלוחים או לאדוות הגלים
אורות מרצדים מסביבי
שאסע מפה
למקום בו הזמן בעצמו מתעצל ונח
לא משנה לאן
רק פסק זמן
לבכות, לצחוק ולשתוק
עם הנפש האחת
שפוסעת באותו הקצב
בכפות ידיה
אוספת את כל העומסים
לכלי של רוגע
משיבה אותי חדשה
למשימות חיי
