לא מזמן ראיתי את ההר בשולי העיר
וכל סלעיו החשופים בהקו בשמש
הגשם לא חדל לרדת
והשמים היו אפורים
והסלעים,
כתמים כסופים
קראו לי להביט בהם
ברגע ההוא.
"תראי"
אמרתי לביתי שישבה לידי
ולא צילמתי
כי שלט פרסומת אחד נדחף לי לפריים
וחוט חשמל ורמזור
הזווית לא היתה טובה וגם זמן לא היה בנמצא
אבל אני ראיתי את המראה ההוא
שאולי לא ישנה
ויום אחד גם ההר ההוא אולי לא יהיה
תקום העיר ותכריע אותו תחת בנייניה
ולא תשאר אפילו תמונה
גם הזכרון יקהה
אבל המראה ההוא
עשה בי משהו
לכל הפחות ברגע הזה
בשולי העיר
השארת תגובה