אז אמת ורק אמת.
על הספר הזה אמרתי הרבה לפני שסיימתי אותו שבעצם הוא מטומטם. אמרתי את זה לשימי בשבת כשהייתי בערך בעמוד 200. אמרתי אבל ידעתי שאמשיך לקרוא ושאסיים. כי הוא קליל ולא דורש מאמץ.
למה מטומטם? כי שום דבר שם לא עמוק ולא מנומק. שום דבר שם לא משכנע ולא מרגש. הוא טוב מידי מתוק מידי ומחנך מידי.
בזמנים מסויימים הייתי יכולה לנוח איתו קצת. עכשיו אני בתקופה שאני רוצה יותר מהספרים שלי אז אמרתי שהוא מטומטם.
ובכך אתמול קיבלתי את התשובה השלישית הראשונה שלי מהוצאה כלשהי. היתה זו הוצאת ידיעות אחרונות שבצעד חגיגי שלחה לי מייל אליו מצורף קובץ בשם "תשובה שלילית". יותר חגיגי מזה אין, נכון? (+:
ברור שהתאכזבתי. ברור.
יחד עם זה זו התשובה הראשונה מתוך 9 כך שעדיין לא נפלתי לקרשים ועצם זה שלא נפלתי לקרשים כבר שימח אותי ושקלתי לחגוג את זה איכשהו. (תודו שאני מטפלת בעצמי היטב, כן? לפחות מתמודדת בנחישות)
ובכן ככה בלילה לפני שהלכתי לישון אמרתי 'יאללה כבר נסיים את הספר ההוא'. מפה לשם אמרתי לעצמי 'בוא נראה של איזה הוצאה הספר הזה' ובכן הפלא ופלא. ידיעות. אז כדי לשחרר מעט מכאבי כתבתי לפני השינה סטטוס כזה:
רשימת המשאלות. אל תקראו. כלומר רק אם ממש בא לכם לחזור שניה לכיתה ח' לפעולה אחרונה בבני עקיבא.
.
.
אךךך הוצאת ידיעות… ככה לאכזב אותי 2 פעמים היום?
ככה בשרשור של התגובות כתבתי לחבר שאני לא מבינה איך זה בכלל עבר לקטורה (והוספתי ש"אדם מכאבו כותב". והאמת שכשאדם כותב מכאבו יכולות לצאת לו אחלה יצירות. בניגוד לזה שמשתעשע בכתיבה, כן?)
ולחברה אחרת כתבתי כך:
אני לא פוסלת את זה שיש כאלו שאהבו את הספר. אני לא פוסלת את זה שבזמן אחר הייתי נחה איתו. עכשיו הוא היה פשוט ודבילי עבורי. להוצאה יש כל מיני שיקולים להוציא ספר. מה שמצליח בעולם, מהמרים שיצליח פה. גם הערכות לגבי טעם הקהל ונסיון העבר ולפעמים גם השם של המחבר (לא במקרה של הספר הזה דווקא). כן מאמינה באמת שהספר שלי יותר מתוחכם ויותר מעמיק ויותר אמיתי מזה. החלום הכי רטוב שלי הוא כנרת זמורה ביתן. בוא נראה איך אגיב אם וכאשר הם יגידו לי לא.
רשימת המשאלות / לורי נלסון ספילמן (או אדם מכאבו כותב)
השארת תגובה