לחוץ חתונה / עומר ברק

טוב אין מה לומר, נהנתי. שנון רצח. מצחיק. מתוק. זורם. כייפי. לא ישנתי בצהרים. אם בא לכם להנות אז קחו את הספר הזה ליד ותתמסרו אליו.
גם אומר שסצנת הסקס היתה קצת מיותרת מבחינתי (הנה הדוסית השמרנית שבי יוצאת מהמחילה שלה). אולי גם כי הבת שלי קראה את הספר הזה (ומצד שני כבר מזמן אין לנו שליטה על התכנים שהם נחשפים אליהם למשל בטלויזיה).
אפשר להתווכח על זה ואפשר לומר שסקס זה פשוט חלק מהחיים אבל לרוב אני מוצאת שסקס בספרים משמש להחזיק את הקוראים דרוכים ופה לא היה שום צורך בזה אז למה בעצם? בעייני ספר שמצליח להחזיק את הקורא דרוך בלי סקס, הוא ליגה אחת מעל ספר שזקוק לסקס כדי להחזיק את הקוראים והספר הזה שייך לליגה הנחשבת יותר אז למה ללכלך אותו בתאורים מחדר המיטות?
ואני גם אומר שלצד כל הקליל והמתוק והכיף, הספר הצליח לעורר בי המון מחשבה על איך ילדים תופסים את ההורים שלהם ואיזה מן הורים אנחנו. מתי אנחנו קשים מידי ומתי מחנכים מידי, מתי אנחנו עסוקים בעצמנו ואיך הילדים שלנו רואים את זה. אני בת ארבעים וקצת, גיבור הספר בן 30 ולי עוד אין ילדים בגיל הזה אבל הרגשתי שכל כך הרבה דברים שהוא חושב על ההורים שלו אפשר לומר גם עלינו ובסוף ההורים שלו בכלל בכלל לא רעים, וכמה תלונות הילדים שלי יכולים ויוכלו להתלונן עלי ממרום גיל ה"אנחנו כבר אנשים בוגרים ובעלי ביקורת" שבעצם הוא "אנחנו כבר אנשים בוגרים ובעלי ביקורת אבל אנחנו עוד לא באמת מבינים את החיים כפי שהורים מבינים אותם".
תענוג. באמת תענוג. תעשו לעצמכם טובה.