אלו היום יומיים של חופש וחברות.
יומיים של מחשבות על שקט ושלווה.
קצת הפרעות מהעבודה ושיחות ארוכות על כל מה שמעסיק.
על עבודה. על עמידות וחסינות מול ארועים / אנשים פחות נעימים.
על אתגרים ומתח ועניין מול עבודה שחורה.
מתוך הבנה עמוקה של מהו קשב וכמה חלוקת קשב מוגזמת פוגעת לנו באיכות החיים, קיבלתי החלטה על שביתת מסכים של שעה ביום.
כמו תמיד בחופשות האלו, השקט האמיתי מגיע רק אחרי כ 30 שעות לערך וקצת אחריו יש את שלב הצחוק הפרוע.
חופש וחברות. זוהי בריאות.
תודה אהובה.
