להיות.
לשים לב לנשימה.
לשים לב מה נכנס לפה.
להתאמן.
להוציא את הטלפון מחדר השינה ולקבל בתמורה שינה יותר שקטה.
להניח למסכים לפחות שעה משעות אחר הצהרים-ערב כשבני המשפחה נמצאים בסביבה,
כששימי מגיע מהעבודה או הבן חוזר מהמכינה.
להשאיר את הטלפון בתיק בזמן נהיגה (גם קצת פחות וויז מזכיר למוח דברים שפעם הוא ידע).
להרגיש את המתח באצבעות כשהן מחפשות מסך להחליק עליו,
ולהרפות.
להבין שעד היום קיטלגתי דברים כחשובים או לא חשובים לפי הפונה (לקוחות ראשונים) או לפי הצורך בביצוע פעולה,
שמה שנאמר על ידי בני משפחה נכנס ויצא באותה הדקה,
כי הם יגידו שוב או כי זה לא מחייב פעולה.
להבין שאם לא אקשיב לדברים הקטנים, אף אחד לא יטרח לספר לי דברים משמעותיים.
להיות.