הדרך שבה ספרים מתגלגלים אלי היא מוזרה לפעמים.
בערב ראש השנה נכנסתי לסטימצקי כדי לקנות לשני הגברים שבביתי מתנות לחג. בחרתי 3 ספרים והחלטתי להוסיף ספר רביעי כך שכל אחד מהם (שימי ולביא) יקבל שני ספרים עטופים בנייר צבעוני. מפה לשם היה נראה לי שהנס פאלאדה הוא אחד מאותם סופרים שהם קוראים (צ'יילד, בלדאצ'י ודומיהם) והוספתי אותו לערמה. לא שמתי לב למילה "פרוזה" המופיעה בדופן הספר.
כשהגברים שלי פתחו את המתנות, נוכחתי לדעת שאף אחד מהם לא קרא עד היום הנס פאלאדה. השם היה מוכר לי משום שיש לנו בבית שני ספרים שלו שלא ברור איך הגיעו לפה. הם לא שייכים לאף ספריה ואף שם לא רשום בתוכם. למרות שיש לי ערמת קריאה ליד המיטה וגם שני ספרים חדשים שקניתי וטרם הגעתי אליהם, רפרפתי על שלושת הספרים של פאלאדה שנמצאו עכשיו בביתי. איכשהו בחרתי להתחיל מ"לבד בברלין". אין לי הסבר למשיכה הזו לספרי שואה/היסטוריה/מלחמת העולם הראשונה מלבד כנראה בגרות, סקרנות ועניין. כאילו אני מפצה עצמי על שנים בהן ברחתי מעיסוק בשואה. עד כדי כך שלאחרונה יוצא לי לומר בהומור שספרותית עברתי להתגורר בגרמניה של 1939.
כך או אחרת לבד בברלין הוא ספר מרתק בצורה יוצאת דופן.
פרימו לוי (שגם שניים מספריו קראתי לאחרונה) ממליץ עליו משום שהוא נותן תמונה חדה וצורבת של התנגדות הגרמנים לשלטון הנאצי. אם אני מצרפת אליו ספר שקראתי לא מזמן על התנגדות פולנית אני חשה שאני למדה לראות תמונה יותר רחבה של אירופה בשנות המלחמה. אנחנו רגילים לומר שמי שלא התנגד הריהו כמשתף פעולה אולם מהספר הזה אפשר ללמוד על הפחד ברחובות גרמניה והחשדנות וההפכפכות של החיים עד כי כמעט קשה לצפות מתושביה בימים ההם לעשיה כלשהי נגד המלחמה. התחושה/ההבנה הזו עוברת בצורה מאוד חזקה מדפי הספר והעלילה. העם הגרמני גרם סבל נוראי לעולם כולו אבל גם לעצמו.
אין פה סלחנות אבל יש פה ראיה של מורכבות. אין פה גם עצימת עיניים מכך שהיו רבים שהיו שותפים מלאים לאידיאולוגיה הנאצית. לא יודעת מה היו יותר אבל יודעת שלא כל מה שנראה הוא אכן בדיוק כזה.
ספרותית הפריע לי ההודעה הברורה בראש כל פרק לגבי מה שהולך לקרות בו. דבר אחר ששמתי לב אליו הוא העצמת הדרמה באחד הפרקים על ידי חזרות רבות על משפטים שונים שמתחילים ב "באותו יום שני". מכל ספר לומדים משהו גם אם בוחרים לא להשתמש בו מיד או לא בכלל.
נדמה לי שאני חייבת לקחת הפסקה קלה מספרי ההיסטוריה המרתקים האלו ובכל מקרה נראה שבמוקדם או במאוחר, עוד אשוב להנס פלאדה.
לבד בברלין / הנס פאלאדה
השארת תגובה