יש ספרים שהמועד בו הם נופלים לידנו אינו מטיב עימם
שבמועד אחר יכלנו להנות מהם יותר
כזה הוא האחרון שקראתי "רביעי בערב"
לקחתי אותו ליידי כהפוגה מספרי היסטוריה ושואה. ספרי היסטוריה ושואה מושכים אותי מאוד בתקופה האחרונה ובכל זאת הרגשתי שנכון לי לעשות איזו הפסקה.
רביעי בערב היה מספיק טוב כדי שאמשיך אותו עד השורה האחרונה אבל הוא לא היה מספיק מושך עבורי כדי שאשאף להגיע מהר אל השורה האחרונה
הוא נמרח אצלי כמעט חודש
הערכתי את איכותו משום שהכתיבה היא טובה. ככה כותבים טיפול. במעודן. במרומז. בלי להאכיל אותנו באבחנות. כמו שטיפול קורה. לאט ובעדינות ההבנות מחלחלות ויוצרות איזשהו שינוי.
יחד עם זאת מצאתי אותו בוטה מידי לטעמי.
וכאמור – במועד אחר אולי הייתי מרגישה אחרת לגמרי לגביו…
רביעי בערב / יעל הדיה
השארת תגובה