הקשה של הלחם / הילה טימור אשור
הוצאת כנרת זמורה ביתן
378 עמ'
עורך: יגאל שוורץ
עורכת משנה: מיה מרק
ובכן השבת סיימתי את "הקשה של הלחם" של הילה טימור אשור.
הספר מספר את סיפורן של סבתא הניה ונכדתה הילה ובעיקר את החיבור בניהן.
הניה ילידת המאה הקודמת, בורחת מפולין ברגע האחרון שעוד אפשר. היא משאירה מאחוריה את משפחתה האהובה ונודדת עם אהוב ליבה לרוסיה. היא עוברת תלאות שונות במשך כל שנות המלחמה (תקראו ותדעו).
הספר עוסק בהרהורי אמונה – כפירה, רגשות אשם על נטישת המשפחה, ביאוש ובתקווה, במלחמת השרדות, ברעב ובגעגוע.
גם נושא העדות בישראל עולה בו בצורה שמעלה הרהורים.
הפרקים אודות הניה והילה מובאים לסרוגין כאשר לפעמים יש חיבור תוכני ביניהם.
טיפה הפריע לי הפונט השונה בפרקים אודות הניה אבל די מהר התרגלתי והתעלמתי.
כמי שמחפשת להכיר כל זווית אפשרית של מלחמת העולם השניה והשואה, הספר בהחלט סייע לי להשלים את הפיסה של הבורחים מפולין לרוסיה ערב המלחמה.
ציטוט שאהבתי במיוחד: "ידעתי שהשואות הקטנות מתרחשות בכל בית, בכל רגע, מכרסמות את האהבה בשקט ובסבלנות."
אודה ואומר שזה ספר שאיכותו היתה ברורה לי עוד בטרם עיינתי בו. מספיק מבט על הכריכה לזהות שמדובר באיכות. לא התאכזבתי.
יכולה גם לומר שהספר הזה לא הולך להעלות אבק על המדף. מאוד ברור לי למי הוא עובר הלאה עם המלצה חמה לקריאה.
