הבלוג הפרטי של אשרה גרינבלט
  • שירה חצי שירה
  • הכל מכל כל
  • המסע להחלמה
  • על ספרים
  • צילומים
  • דיבור ישיר
  • לגדול על מים
  • שירה חצי שירה
  • הכל מכל כל
  • המסע להחלמה
  • על ספרים
  • צילומים
  • דיבור ישיר
  • לגדול על מים
הרצפטין אחרון
ראשי » המסע להחלמה » הרצפטין אחרון

הרצפטין אחרון

28 באפריל 2013 14:36 6 תגובות אשרה

ביום חמישי האחרון נסעתי בפעם האחרונה לאסותא על מנת לקבל טיפול. שימי הכין שלוש עוגות שונות לצוות, למטופלים ולמלווים השוהים במחלקה. שוב העמסנו את הרכב בספרים שנתרמו על ידי המודיעין ניוז, ושלושת ילדנו הצטרפו אלינו מתוך תקווה שהפעם הזו, הראשונה בחייהם במחלקה שכזו, תהיה גם האחרונה.

הגשתי את ידי לליטל לדקירה אחרונה (אמן כן יהי רצון) והיא הזמינה את בני, בבדיחות הדעת כמובן, לדקור אותי במקומה. בזמן שליטל דקרה אותי, עמדה לידי ביתי האמצעית ואחזה בידי השניה. שימי בדיוק ניסה לפתור איזשהן תקלות במחשב של האחיות.

נפרדתי מהצוות בחיבוקים ונשיקות. את חלקם אני עתידה לפגוש במסיבה שאני מתכננת ממש בקרוב. העובדת הסוציאלית של אסותא לא תקח חלק במסיבה המתוכננת (מסיבותיה שלה) ולכן נפרדנו במספר מילים.

יש כנראה כמה דרכים להפרד מהמחלקה האונקולוגית (בבריאות הכוונה), אמרתי לה. אפשר לברוח כל עוד נפשך בך ואפשר להתמהמה מעט. אפשר ללכת שלא על מנת לחזור ואפשר להצהיר מראש שאחזור לבקר.

די ברור לי שאני אבוא לבקר. אבוא לבקר אם את הצוות ואם מטופלות שטרם סיימו את מכסת הטיפולים שלהן. אבוא לבקר בכל מועד שיהיו לי ביקורות או אפילו שסתם אעבור באזור. אבוא לבקר משום שהפרק הזה אמנם הופך להיות נחלת העבר אבל זה לא אומר שהוא נמחק.

בדרך חזור מבית החולים הסתכלתי על גב כף היד שלי החבושה קלות. נזכרתי בטרנד שהיה לאחרונה לצלם את כפות הידים שאינפוזיה נעוצה בהן. אני לא צילמתי כזו. לא רואה יופי מיוחד ביד שלי וגם לא אוהבת אינפוזיות. אני הרבה יותר אוהבת את היד החבושה שאחרי. את הפלסטר שסוגר על מקום שאני מקווה שלא יפתח יותר.

אני שמחה על סוף הטיפולים ולא יכולה שלא לחשוב על כמה וכמה חברות יקרות שלי שבלו"ז שלהן לעתיד אין זמן שנקרא "סיום הטיפולים". חברות שטיפולים הן נחלתן מיום הגילוי ועד עולם. אני יודעת שאנחנו נמצאות במקומות מאוד שונים. אני יודעת שהן היו מתחלפות איתי בשניה זו, זה ברור. אני יודעת שאין לי מה לעשות בעניין מלבד להציע להן את אהבתי וחברותי ולהתפלל לרפואתן.

פורסם ב: המסע להחלמה, כללי
« הקודם
הבא »

אשרה גרינבלט


להציג את כל הפוסטים של אשרה

6 תגובות

  1. לבנה 28 באפריל 2013 בשעה 14:55 הגב

    יקרה
    יום גדול הוא היום!!!
    שמחה מאוד בשבילך!!!
    יודעת שאת שולחת את אהבתך למי שעוד ממשיך במסע….
    שולחת חיבוק ענקי !!!

    • אשרה 28 באפריל 2013 בשעה 19:34 הגב

      לבנה, יקרה –
      ריגשת אותי בתגובתך.
      תודה אהובה.
      בריאות!

  2. דיצה 28 באפריל 2013 בשעה 16:12 הגב

    יקירה, שמחה בשבילך על סיום המסע….. אני מאמינה שרק בסיום הטיפולים, מתחילה הדרך האמיתית. רק עם סיום הטיפולים, אפשר להתחיל לעבד את מה שעברנו. רק עם סיום הטיפולים, ניתן לטפל בהבראת הנפש. מאחלת לך בהצלחה בדרך….

    • אשרה 28 באפריל 2013 בשעה 19:34 הגב

      תודה דיצה.
      אני כבר באמצע העבודה…

  3. מיכל ארבל 28 באפריל 2013 בשעה 17:17 הגב

    יקירה שלי.. זוכרת את היום הזה… רציתי לצרוח מאושר!!… (אבל לא עשיתי את זה בסוף..:).. מאחלת לך רק בריאות אושר ואריכות ימים!!
    אה, ותמשיכי לכתוב!!

    • אשרה 28 באפריל 2013 בשעה 19:35 הגב

      תודה רבה מיכל.
      על כל האיחולים (והאחרון בפרט (+: )

השארת תגובה

ביטול

לגדול על מים - ספר מאת אשרה גרינבלט
קישורים חשובים
אתר הפאות
אני בפייסבוק
בלי קמח אין תורה
קבלת עדכונים על פוסטים חדשים

הכנס את כתובת הדוא"ל שלך:

תגיות
אקטואליה בית כנסת בית כנסת מגזר גמאני המסע להחלמה י מגזר פמיניזם
ארכיון
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס