ארכיון של: אפריל 2012

לפני כשנתיים הבריק לי בראש רעיון לספר ילדים. ימים ספורים לאחר מכן ישבתי וכתבתי אותו. במשך הימים שאחריו חזרתי ושייפתי

לכל מי שקרא את הפוסט בנושא הפאה והיה מודאג, קבלו צפירת הרגעה. לקח לי אמנם חודש ימים להתבשל ולהקטין את

את פורצת בבכי גדול (או במקרה שלי מנגבת 2 דמעות. אולי זה בגלל שקיבלתי את הבשורה באופן מאוד הדרגתי) לרגע

תובנה ראשונה: יום יומיים אחרי טיפול יש נדודי שינה שלוקחים אותי לכתוב לבלוג. תובנה שניה: נפילות אנרגיה. יש דבר כזה.

כבר מזמן הבנתי שהיחסים בין אדם לאלוקיו הם עניין אישי ביותר. אין לו קשר לכמות המצוות שאתה מקיים או לא

בשמים שלך ירח אחד ולבנה אחת ואת מחוללת כבמחול שדים אנה ואנה עד שנגמר האויר כמעט