- את פורצת בבכי גדול (או במקרה שלי מנגבת 2 דמעות. אולי זה בגלל שקיבלתי את הבשורה באופן מאוד הדרגתי)
- לרגע אחד את מרגישה שכל דקה שקיבלת היא מתנה יקרה מפז ושום דבר לא שווה שתרגישי תחושות רעות בגללו (זה עובר כשאת מגלה שאין לך גרורות ואת מתכוונת לחיות עוד הרבה זמן)
- את בעצם מבינה שקצת דפקת לילדים שלך את מרד ההתבגרות שהם תכננו. פתאום הם נהיים בוגרים בלי המרד (לא לגמרי, אבל משתדלים)
- בזמן שהודות לטיפולים הכימותרפיים הגוף שלך צועד קדימה בשנים היישר אל גיל המעבר, אימא שלך מחזירה אותך אחורה אל גיל הינקות וטורחת לברר מתי אכלת, כמה אכלת, האם שמת קרם הגנה, כמה את שותה, כמה את ישנה ועוד (אולי זה הופך אותה לצעירה? אגב, היא לפחות לא יכולה לומר לי לא לצאת עם שיער רטוב…)
- פתאום את שמה לב שהכפתור של האיפוס במחשבון כתוב AC – בדיוק אותיות הקיצור של הכימותרפיה שמאפסת את חייך
- לרגע את מחלקת את העולם לגרורתיות ולא גרורתיות. רגע אחרי את מבינה שכולן חייבות לשמור על אופטימיות באותה מידה.
- את מתחילה מרוץ למציאת האיזונים שלך. כמה להעזר וכמה את יכולה לבד. כמה לעבוד וכמה לנוח. נדמה לי שאין דבר כזה למצוא את האיזון. כל יום הוא אחר. את פשוט צריכה ללמוד להקשיב לעצמך.
- העולם נהיה יותר נדיב איתך. את מקבלת הצעות לקפה מאנשים שמעולם לא העלת בדעתך שתקבלי (כדאי לסרב בנימוס לחלק מההצעות אחרת את עלולה לקבל הרעלת קפה או סתם להשמין)
- הרופאים ממליצים לך לא לרזות. מצד שני הם לא מצפים שתעשי יותר מידי ספורט דווקא עכשיו (ועוד לא דיברנו על החשק לפחממות והסטרואידים). יש כאן מילכוד מטורף. את מתכוונת לחיות עוד הרבה זמן ולכן כדאי לשמור על הפיגורה. (או לחילופין אפשר לבנות על שנות חייך הבאות כזמן מתאים לדיאטות)
- אנשים זרים עוצרים אותך בתחנת דלק לומר לך מילות עידוד ולתת לך נשיקה (ואת מהרהרת על הצורך שלהם לעודד מול הצורך שלך לשמוע דברי עידוד)
- כל העולם שלך משתנה, סדרי העדיפויות, האנשים שאת מתרגלת לפגוש… וזמן מה אחרי זה את מבינה שסדר העדיפויות והחברה הקודמים היו ממש בסדר ולא צריך לשנות כלום.
אני יושבת מול המחשב וקוראת
על הפנים שפוך חיוך אדיוטי…
התאור של הדברים נוגע בלב וגם מכניס לפרופורציות.
תודה, ענת.
אשרה יקרה, ריגשת!!! מאחלת לך ולי ולנו הרבה בריאות! חיבוק גדול,
תודה דיצה. בריאות לכולנו! (ונתראה בעזרת השם בצעדה…)
בהחלט מעניין ומרגש. (מסתבר אכן, שבכל רע יש גם טוב..)
את מוזמנת להצטרף מחר בערב לשיעור שמעבירה אחותך על תפילת נשים.. פמניסטיות שכמותכן. אגב, הייתי היום אחה"צ אצל חנן יובל בבית וקניתי לה דיסק שלו ("סידור אישי"), בצירוף הקדשה אישית הקשורה לנושא (מתוך אחד השירים שלו בדיסק ("רוני עקרה לא ילדה וכו..))
תודה דידי.
אם השיעור יהיה ממש מוצלח אולי עוד נשמע אותו פה בבית בהפרשת חלה שנעשה עם אוריה לכבוד בת המצווה.
לגבי ביקור בבית של חנן יובל – סיקרנת אותי. אני בד"כ קונה דיסקים בסטימצקי. אשמע ממך בטלפון. (+:
כתבת ממש יפה ושנון ומדוייק
המשיכי כך 🙂
תודה, חני.
בהזדמנות אשים פה בצד קישורים לבלוגים מומלצים. צפי פגיעה…
אושיק מקסים ומעורר השראה!
תודה יקירתי.