כבר אמרתי שאני לא קוראת מצטיינת. למעשה אני קוראת כמעט רק בשבתות. כפועל יוצא מכך לוקח לי לפעמים חודש לקרוא ספר והוא גם נקרא בהמשכים.
בין הקריאות עברתי עם יער נורווגי מנעד רחב של תחושות.
החל מקריאה קולחת ושובה עד תהיות לגבי הקונקרטיות של המין בו ועד הסחפות רגשית של ממש.
העניין הזה עם המין בספרים הוא עניין של ממש. פעם חשבתי שספר שמצליח לרתק בלי מין הוא ספר נעלה. שזו צריכה להיות השאיפה. אחר כך הבנתי שבהחלט יש מקום למין בספרים משום שיש לו מקום בחיים. משום שהוא מניע אנשים ותהליכים ומעיד על כל מיני דברים. עם הזמן התחוור לי שזה עניין של מינון ושל אופן הבאה. מין בספרים צריך להיות מתואר בעדינות. מרומז לפעמים. וגם המינון צריך להיות לא מופרז. יש יצירות (כמו שיש סיפורי חיים) בהם יש יותר מקום למין מיצירות אחרות. אם המינון טיפה יותר גבוה לטעמי אז בעייני העלילה צריכה להיות כזו ששווה את זה. כזו שמאפשרת להתעלות מעל זה ולחוש את הדברים ברובד העמוק שלהם. הכל צריך לשרת את הרובד העמוק. זה שבו אנחנו מתרגשים ומטלטלים.
אז ביער הנורווגי יש המון מין יחסית לספרים אחרים שאני קוראת והוא גם מתואר בצורה קונקרטית למדי (אולי כי כתב אותו הוא גבר ואולי לא בגלל זה).
הספר הזה סוחף מההתחלה שלו. השפה פשוטה והספר קל וזורם.
בחציו של הספר חשבתי שיש קצת יותר מידי מין אבל לא נורא כי העלילה שווה. יש ספרים שאזנח באמצע בדיוק מהסיבה הזו. שאני מרגישה שהם בוטים ורדודים. פה הרגשתי שיש סיבה להמשיך.
קצת אחר כך אמרתי למי שנתנה לי את הספר הזה שזה טיפה ארוטי לטעמי והיא השיבה לי שהיא לא זוכרת אותו ככה וזרקה עוד איזו הערה על הדמויות (אני חוסכת מכם כדי לא לקלקל למי שאולי יקרא). מיד ביקשתי שתמנע מספויילרים כי אני עוד באמצע אבל את ההערה האחת שלה זכרתי היטב ולקח לי זמן מה להתנער ממנה ולקרוא את הדמויות כמו שאני מבינה אותן. לתת להן להשאיר עלי את הרושם שלהן בלי השפעת הרשמים והפרשנות שלה. (מזכירה לעצמי לא לדבר על ספר לפני שאני מסיימת אותו ובעיקר לא לתת לאחרים לדבר עליו לידי)
לקראת הסוף חשבתי שבסך הכל הספר הוא אכזבה. שהפוטנציאל הגדול שלו לא מומש. שאין מספיק דגש על מה שהייתי רוצה שיהיה.
ואז הגיעו 50 העמודים האחרונים ובהן הטלטלתי כמו שאי אפשר יותר מזה. בכיתי את כל צערו של הגיבור וסלחתי לו על המינונים הטיפה מרוכזים. חצי שעה של קריאה בעיניים לחות ועוד ועוד דמעות שזלגו ללא הפסקה. ככה אני אוהבת את הספרים שלי. משמעותיים.
