חברות וחברות פייסבוק יקרות,
41 זה מין יום הולדת משונה קצת. 40 היה כאילו אבן דרך. ואז בא 41 והוא כזה קצת משונה.
מי כבר מתרגש משנה אחת אחרי שסגרנו 40? מבחינתי זו אפילו לא תחנה בדרך. אני בהמתנה לדברים אחרים שיקרו, לא לשנים שיסגרו.
בנוסף לכך הבית באבק (שיפוצון), המקלחות בדוחק והעבודה בעומס ולא באמת יצא לי לחגוג. אבל בכל זאת באתם כולכם עם איחולים מרחיבי לב ובאו הבנות שלי עם ברכות מהממות ורוממתם את נפשי כמו שרק אתם יכולים.
בסוף היום באה בשורת איוב ופתאום היה נראה לי פחות שייך להתענג על הברכות שלכם. זו הסיבה שלא הגבתי לכולם תגובה קורנת משמחה. לפעמים הסתפקתי ב"לייק". עמכם הסליחה.
אז ככה אני מתחילה את שנתי ה 42. באיזה פקחות. בידיעה שהחיים האלו מביאים לנו את הכל ביחד. את השמחה ואת העצב. את החובות ואת הזכויות. בסופו של יום אנחנו בוחרים מה לראות ולאן ללכת.
לכבודה של אורית האהובה ובהתאם לאופיה אני בוחרת בטוב ובשמחה.
מאחלת לעצמי עוד הרבה שנים של בריאות וקוראים מעולים שכמותכם.
קבלו סטטוס מדוייק על אורית
וקבלו דף פייסבוק מצחיק וקסום
https://www.facebook.com/%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%9C%D…/…
עכשיו הולכת להעניק לעצמי שעה של כתיבה (אחרת גם 42 יהיה רק עוד תחנה בדרך…)
שיהיה לנו יום נפלא!
