בנט זו אחות

זהו. סיימתי לקרוא את "גאווה ודעה קדומה" של גין אוסטן. קראתי כל מילה בשקיקה כולל אחרית דבר וכולל ביוגרפיה של הסופרת.
זה בלתי נתפס שלקח לי כל כך הרבה זמן להגיע אליו ולגלות איזה אוצר חיכה לי מבוייש במדף.
זה בלתי נתפס שהוא נכתב לפני למעלה מ 200 שנה (!!). הסופרת נולדה ב 1775 שזה 199 שנים לפני שאני נולדתי. היא נפטרה בערך בגיל בו אני היום מה שאומר שכתבה את הספר לפני כ 200 שנה (איפשהו בין 1775 ל 1816).
כמו אצל אומנים דגולים אחרים כך גם אצלה, ערכן של יצירותיה הספרותית נגלה רק לאחר מותה. איזו החמצה…
והשפה, הו השפה. כמה שהרתיעה אותי בתחילה ככה הקסימה אותי בהמשך.
אליזבט בנט. כמה משוחררת! הלוואי עלי. כמה חופש לומר את אשר על ליבה. היא בהחלט מצטערת ומתייסרת על טיפשותן של אחיותיה הצעירות אבל היא לא מסגירה את צערה בפני מי שיהפוך לאהוב ליבה ואולי זו חכמתה הגדולה ביותר שהרי אשמה מעודדת האשמה.
התאהבתי באליזבט בנט. הלוואי והיה בי קצת יותר ממה שיש בה.