פעם ניסיתי להסביר לאיזו מורה מה זה לנסות ללמוד עם הפרעת קשב וריכוז. דמייני שהמוח שלך הוא שמים, אמרתי לה, אבל שמים שמלאים במטוסים והם חולפים זה לצד זה וזה מעל, חוצים את השמים בקווים אופקיים, אנכיים ואלכסוניים ובתוך זה את מנסה לראות איזו תמונה. לתפוס איזה רעיון. תצליחי לתפוס אותו רק כשיהיה איכשהו רגע אחד של מזל שבו המטוסים פינו איכשהו מספיק שמים ואפשר לראות דרכם את מה שמעליהם.
אין לי הפרעת קשב וריכוז אבל בימים האחרונים מספר הפעמים שהייתי בדרך לאנשהו ופספסתי את הפניה (למעלית, לקומת החניה, לתחנת הדלק), מוכיחה מעל ומעבר לכל ספק שכרגע השמים שלי מלאים. ממש מלאים.
שמים מלאים
השארת תגובה