ולסיכום – שימי הוא אלוף העולם. בהכל. גם בלארגן טיולים לחו"ל. גם בלבשל בדירות עם מינימום כלים שהבאנו מהארץ, גם
אז סלובקיה. ביקשתם סלובקיה. ובכן הגענו בראשון בלילה (נחתנו בהונגריה) ויצאנו לנסיעה של שעתיים וחצי לצימר. כידוע הארגון היה כל
יש לאנשים מבחוץ איזו ציפיה שאני אהיה מאוד מבסוטית עכשיו. הם חושבים: הוצאת ספר, את מקבלת תגובות טובות, הוא נמכר
כשחזרתי מיוון (אתמול) שימי שאל אותי איך היה. השבתי לו "בעיקר טוב". כי ברור שהיו גם רגעים קצת פחות נינוחים.
אי אפשר להבין מי זו חני בשבילי בלי לעבור דרך יהודית. זו האמת. הכרתי את חני לראשונה בקבוצת הפייסבוק "גמאני
מוזר, לא? הלוא בבתי הספר "שלנו" אין כזה טקס. גג שולחים את התעודות בדואר לבוגרים. אולי כי "אצלנו" ברור שמסיימים
פעם ניסיתי להסביר לאיזו מורה מה זה לנסות ללמוד עם הפרעת קשב וריכוז. דמייני שהמוח שלך הוא שמים, אמרתי לה,
לפני כשבוע ציינתי בביתי 5 שנים לאבחון. בהודעה ששלחתי למשפחה וחברים כתבתי שהאבחון שהיה בשורה מרה בשעתו הפך בדיעבד למשמח
ובכן. חזרתי משלושה ימים באילת. כן בשיא האובך. מה לעשות שהאובך לא תאם איתנו תאריכים… ואני לא נרגעת מהשלושה ימים
ובכן היום הבנתי למה אני סוציופאטית ושונאת אדם באופן כללי. ישבתי בפגישה שהיתה אמורה להיות עיסקית איכשהו ודיברתי את עצמי.
לפני קרוב לשנתיים פרסמתי סטטוס בפייסבוק וכתבתי בו כך: " על שלושה דברים העולם עומד. על הפסיכולוגית שלי, על הבלוג
כל שנה כשמגיע היום הזה אני שותקת. שותקת כי מה כבר יש לי לומר? אין ניצולי שואה במשפחתי וקורבנות שואה
כלי נגישות