דוד גרוסמן יעמוד בזה שאני פחות התעלפתי על הספר שלו, נכון?
סטנד-אפ מכמיר את ליבי גם כשכולם צוחקים.
זה לא מצחיק אותי כשזה על הבמה וזה בטח לא מצחיק אותי כשזה כתוב.
הבנתי את הסיפור כמובן והיו לו כמה רבדים מצערים מאוד אבל כל הזמן תחושה שאני הולכת בתוך ביצה. היה לי קשה לנקות את כל המופע המוחצן, את הבדיחות הגסות והשפה הנמוכה ולהתחבר לדמות עצמה.
עבורי זה לא עשה את העבודה.
סוס אחד נכנס לבר / דוד גרוסמן
השארת תגובה