ולסיכום – שימי הוא אלוף העולם. בהכל. גם בלארגן טיולים לחו"ל. גם בלבשל בדירות עם מינימום כלים שהבאנו מהארץ, גם בלנווט בכבישים במטרו בחשמליות ברכבות באוטובוסים וברגלים, גם בלהמתין בסבלנות כשאנחנו עושות עוד תמונה אחת או עוד 700 אחרונות, בקיצור בהכל.
היו לנו 5 ימים מלאים בסלובקיה ועוד 5 בבודפסט.
סלובקיה היתה כיפית מאוד ובכל זאת מסכמת לכם פה רק את בודפסט (יש לי תחושה שיותר אנשים בדרך אליה ופחות בדרך לסלובקיה)
נדמה כאילו גילנו באמת את בודפסט רק אחרי שסיימנו עם אתרי החובה.
ואלו הם כנראה אתרי החובה:
הפרלמנט, הבודה, האי מרגרט, כיכר הגיבורים, הרובע, השוק המקורה.
ואלו הם הדברים שיצא לנו לראות:
בקטע היהודי:
ראינו 5 מוניומנטים (הנעלים כמובן, הערבה הבוכיה, האנדרטה הספונטנית מול הנשר הגרמני, האנדרטה לקארל לנץ וקיר הזכרון שמצאנו במקרה והיה הכי יפה מכולם)
ראינו 3 בתי כנסת (לא נכנסנו לאף אחד)
אכלנו לראשונה בחיים בבית חב"ד (ויש סיכוי שגם לאחרונה)
שווקים:
ביקרנו רק בשוק המקורה ולמרות שהוא קצת תיירותי נהננו ממנו מאוד. ויתרנו על שוק האיכרים ושוק הפשפשים ובטח יש עוד שווקים מגניבים (חלקם פעילים רק בימי ראשון)
קניות:
עשינו ביקור חובה חפוז ועמוס בקניון ווסט אנד (היחיד שביקרנו בו). קנינו בגדים וציוד ספורט (בדקטלון) ושמחנו שהזדמן לנו לחזור אליו שוב לטיול רגוע בחנויות המשונות והמגניבות (אוכל מגוון, מזכרות מסרטים, חנות לגו מטריפה ועוד ועוד)
טיילנו קצת במדרחוב. סתם כך כדי להשלים למאתיים אלף צעדים ביום.
אוכל:
בנוסף לאוכל הנפלא של שימי אכלנו בכמה מסעדות כשרות שם פגשנו ערמות של ישראלים והחלפנו חוויות (s12, וקפה תל אביב. על כרמל הבשרית ויתרנו בפעם הזו (וגם בפעם הקודמת לדעתי))
מרכיב המגניבות:
ברובע היהודי מצאנו מלא פאבים מגניבים וציורי גרפיטי מעניינים.
מצאנו במקרה שדרת משאיות אוכל מגניבה וחברה שפגשנו הפנתה אותנו גם לבניין נטוש בסמוך אליו שהפך לסצנה מגניבה של ברים ומוזיקה (יש מצב שקוראים לזה הסימפלה).
מכוניות:
ראינו ערמות של לימוזינות. לימוזינות זה סוג של מרצדס שחתכו באמצע ודחפו עוד חלק כדי שיצא קצת כלב תחש, נכון? אז כאלה בהאמר, בטנדר ומה לא…
ראינו גם מכוניות מרוץ מטריפות. תמורת 100 יורו אפשר גם לסוע בהם לסיור של שעתיים ברחבי העיר. הם מגיעות עד 90 קמ"ש. למי שלא פוחד להיות קרוב לכביש כשמעליו אוטובוסים של 2 קומות…
אטרקציות:
במקרה במקרה במקרה נפלנו על השבת בה התקיים מצעד הגאווה. זה היה מאוד שבתי מצדנו לצעוד איתם מעט.
ישראלים שפגשנו המליצו לנו לבקר ב 3d. את התמונות שיתפתי פה מעט. אם תגיעו ל 3d שאנחנו היינו בו (כי יש 2 לפחות) אז המפעיל יסביר לכם שקודם אתם עושים סיבוב עצמאית ואז איתו. אל תוותרו על הסיבוב איתו. הוא יודע הכי טוב מה ואיך לצלם שם. וגם נדמה לי שצילום בפלאפון יוצא יותר טוב מבמצלמה משוכללת ככל שתהיה)
מחוץ לעיר:
יצאנו באופניים דרך האי מרגרט לאורך הדנובה עד לעיירה סנטאנדרה החמודה.
יצאנו שוב אל רכבת הילדים שנוסעת בהרים (אפילו פגשנו אייל שעבר בסביבה)
הבודה:
גילנו שהעיר העתיקה ריקה יחסית בלילה.
גילנו שכשנותנים ליפנים את השליטה במרחב הם מיד יסתדרו בתור שקט ומנומס להצטלם על רקע הפרלמנט (ביום כשכולם שם אין לכם סיכוי לתפוס תמונה בלי שמישהו נדחף לתוכה).
ויתרנו:
לא ביקרנו במרחצאות (מישהי אמרה לי שזה קצת כמו צלחת פטרי והוציאה לי את החשק לבדוק).
לא לקחנו סיור מודרך ונראה לי שזה דווקא היה יכול להיות נחמד.
לא יצאנו עד אגם בלטון (השארנו משהו לפעם הבאה).
ולאוהבי הצבע שאינם מסתפקים במילים:
בלי נדר מחר בערב אעלה פוסט בבלוג שלי בצרוף תמונות להמחשה.
שימי, תודה!
