מישהו משקף אותי

כפי שאמר לי הרב דוד לאו כבר בתחילת הדרך –  קבעתי תאריך למסיבת הודיה. לא שאני לא שומעת פה ושם חששות לגבי זה. לא שאין לי עצמי חששות לגבי זה. אבל אני דבקה במאמר הרב לאו. "תודיעי לקב"ה שאת כבר מוכנה לרפואה שלמה". חוץ מזה שבא לי לחגוג קצת ובא לי להודות לכל מי שראוי לתודה ויש המון כאלו.

ממקום של הערכה וגם מהמקום של החשש חשוב לי מאוד שהרב לאו עצמו יהיה במסיבה. כמו מבקשת שנוכחותו תגן עלי מכל הפחדים כולם.

הקונספט של המסיבה הוגדר, רשימת המוזמנים גובשה, התאריך נבחר והתחלנו בהכנות. כשהגענו לפרק בחירת המקום האופציות היו יער בן שמן או פארק קנדה. כיוון שמדובר בערב, כיוון שרצינו לוודא שלא יסגרו לנו שום שער או את מבנה השרותים במקום, בחרנו לתאם את הארוע עם אנשי קק"ל.

יצרתי קשר עם בחורה שהכרתי מזמן ועובדת בקק"ל והיא שהפנתה אותי למי שאחראי בארגון שלהם על הנושא. פניתי אליו טלפונית, הצגתי עצמי בשמי וסיפרתי שהחלמתי ממחלת הסרטן וברצוני לקיים מסיבת הודיה בשטח שנמצא באחריותו.

הוא הסביר שלא ניתן להביא תאורה או הגברה למעט למקום מסויים מאוד ביער וגם המקום הזה ניתן רק למוסדות. בלי תכנון מוקדם שאלתי "ומסיבת הודיה של מי שהחלימה…." זו התשובה שקיבלתי: "בואי, אל תשברי את ליבי, בואי לא נשתמש בזה, אני עובד בארגון ואלו הכללים."

באותה שניה חשתי בושה גדולה ורציתי לקבור את עצמי באדמה. של קק"ל או לא של קק"ל, העיקר אדמה. אלוהים עדי שהסרטן הוא לא משהו שהשתמשתי בו השכם והערב בכדי לקבל הנחות או הטבות. אבל הנה, בלי משים, עשיתי את זה ואת זה בדיוק

התנצלתי מיד. הודתי לבחור והבנתי שנורא קל ונוח לקבל הטבות בשם הסרטן. עכשיו אני מבקשת להסתכל לעצמי בעניים, להסתכל עמוק לתוך הלב ולשים לב שדברים כאלו לא ישנו.

אני מודה לבחור שלא היסס ולא מיצמץ, שלא התבלבל ולא התלהם. שאמר את הדברים בכנות ופשטות. ששיקף לי בנימוס משהו שהיה צריך לשקף לי כנראה.

עכשיו אני מתבקשת לחפש מקום אלטרנטיבי למסיבה. משהו שישרת את האוירה שאני מתכוונת ליצור, שיהיה סמוך למודיעין (ויאפשר לרב לאו לקחת חלק) ושלא יעלה לי הון. המלצות, מישהו?

.