אתמול בלילה עליתי על מטוס מאוסטריה לארץ. אחרי שכבר ישבתי במקום שלי חלפה על פני אישה שנראית חרדית (פאה וכאלו) והיה לה סימן של מכה מתחת לעין. סימנים כאלו מיד מעלים אצלי שאלות. כן, יכול להיות שזה סתם נפילה או משהו. ברור שיכול להיות. ובכל זאת. פחות או יותר התעלמתי. עברו 3 שעות טיסה, הגענו לארץ, ירדנו מהמטוס ואז ראיתי אותה שוב. היא כבר הורידה את הפאה ושמה במקומה מטפחת. המכה מתחת לעין הפכה לשלוש מכות. אחת מתחת לעין, אחת בארובת העין עצמה ומעל העין היה לה פלסטר. אלו לא היו מכות חדשות, סביר להניח שפשוט לא הבחנתי בהן קודם. זכרתי, אני תמיד זוכרת, איזה רופא אחד שאמר שהסיכוי להפצע בארובת העין מנפילה הוא מאוד קלוש. צריך ליפול באופן מאוד מסויים כדי שזה יקרה. עדיין קיים הסיכוי אבל הוא כבר קצת יותר קטן. היא עברה לידי מספר פעמים. עם בעלה ועם הילדים. הסתכלתי עליה והתלבטתי. לגשת או לא לגשת? ואם אגש, מה אומר??? האם היא לא תנפנף אותי מיד? אפילו עלה בדעתי להמציא לה סיפור לפיו אני רוצה להתקרב ולהכיר את הדת או משהו, רק בשביל הסיכוי שאוכל לסלול/למצוא את הדרך לברר האם היא במצוקה ולנסות לסייע לה. קצת התביישתי, קצת לא העזתי, קצת חשבתי על עצמי ועל מגוון האתגרים העומדים בפני בחיי שלי והאם יש לי מקום/יכולת/פניות לדבר כזה עכשיו. התלבטתי עד שהיא עלתה על מונית שרות לאנשהו ונסעה. האם עשיתי נכון? כלפי עצמי כנראה שכן. כלפיה? לא אדע.