אנחנו בוכות בשקט
כי לא יעזור לנו לצעוק
מקבלות את הדין
כי אין ברירה אחרת
את מכסה את הפה
מחניקה את הבכי שלא ישמעו
אני מכסה את העניים
אולי אם לא אראה זה לא באמת יהיה
שוט אחד של מצלמה
מבט גנוב ומזדמן
תמונה שתשאר תמיד
חדה ומדברת
ורק אותי מפחידים הימים
והזכרון הבוגדני
ההשמטות מלב
ומה שנמוג בזכרון
(צולם בחנוכת בית של אופירה בזמן דקת דומיה לזכר דפנה פוקס ז"ל.
ותודה לעינת רז על המבט הגנוב והמזדמן והשוט המרגש)
