היי אשרה, אני בדרך כלל לא עושה דברים כאלה אבל הספר שלך פשוט טילטל אותי.
היית אצלנו בחנות בשוהם (כשלא הייתי) וכשראיתי את התקציר של הספר ידעתי שאני אקרא אותו, וגמעתי אותו ב3 שעות, בלי יכולת להפסיק לקרוא.
תודה שכתבת על נושא כ"כ חשוב, ותודה שנגעת בו בכזו רגישות. מדהים איך הצלחת לכתוב כל חלק מהעיניים של שמרית לפי גילה, ומדהים איזה מסע היא עברה בדרך.
לא יודעת מאיפה באה לך המחשבה לכתוב את הספר אבל הוא מציף המון כאב, ודברים שקשה להסביר במילים.
תודה על המילים שלך, קרעת לי את הלב.
מקווה לראות כתבים שלך בהמשך, רעות אסתר.
