כל הדרכים להוציא ספר
אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.
יש יותר מדרך אחת להוציא ספר והאמת שאפשר לכתוב על זה עמודים שלמים. אנסה לתת את התמונה כפי שאני מכירה אותה יחסית בקצרה.
להלן האפשרויות העיקריות:
הוצאה בהוצאה מסחרית גדולה (על חשבון ההוצאה)
יש משהו כמו 10 הוצאות גדולות בישראל (בהן ידיעות, כנרת זמורה ביתן, מודן, כתר, מטר, הקיבוץ המאוחד, עם עובד, פועלים…)
חלומו של כל כותב הוא להוציא בהוצאה כזו מכמה סיבות.
ראשית לרוב הוצאה בהוצאות אלו מעידה על טיב הספר. עצם הבחירה של ההוצאה להשקיע בספר מעידה על טיבו כבר בשלב כתב היד (תהליך הבחירה בו ההוצאה בוחרת מבין עשרות כתבי יד שמגיעים אליה כל חודש את המעטים שיצאו דרכה נקרא לקטורה). כמו כן הוצאות אלו דואגות להצמיד עורך טוב לכל כתב יד שנבחר לצאת דרכם ויש להם מנגנון מקצועי לכל שלבי הפקת הספר.
שנית הוצאה בהוצאה כזו אינה מצריכה הוצאות כספיות מצד הסופר. ההוצאה מממנת את כל תהליך הפקת הספר והסופר מקבל אי אלו תגמולים (לא גבוהים כמובן) עבור כל ספר שנמכר. להוצאה יש אינטרס שימכרו הרבה ספרים והיא עושה מאמצי שיווק כאלו ואחרים לטובת העניין.
הסופר אמנם לא מרוויח הרבה כסף אבל הוא מרוויח תפוצה וקוראים ומוניטין אותן הוא יכול למנף לפעילויות נוספות (הרצאות, סדנאות כתיבה וכו')
הערה – לכל כלל יש יוצאים מן הכלל – קורה שהוצאות גדולות מוציאות ספר שאינו מצויין מהסיבה שהכותב הוא מפורסם והיא מעריכה שהספר שלו ימכר בזכות הפרסום. שיקול מסחרי נטו.
שימו לב שתשלום עבור לקטורה מקובל מאוד בהוצאות הגדולות (בין 100 ל 200 ₪) והוא אינו מעיד מעיד כי ההוצאה תרצה כסף עבור הוצאת הספר.
הוצאה בהוצאה במימון הסופר
יש בארץ עשרות הוצאות שיוציאו פחות או יותר כל ספר שיפול לידם. תהליך הלקטורה שלהם הרבה יותר גמיש וקל לעבור אותו. זאת מסיבה שהוצאות אלו אינן בונות על מכירות של הספר אלא יותר על מימון של הסופר (כזה שיכסה הכל וגם ישאיר אותם ברווח מסויים).
לרוב הוצאות אלו מצמידות עורך לספר אבל לעיתים אלו לא יהיו עורכים מהשורה הראשונה. יתכן שיוצמד עורך אחד שיהיה אמון גם על העריכה הספרותית וגם על עריכת התוכן.
הוצאות אלו יכניסו את הספר לחנות הספרים (יש להם מערך הפצה כלשהו) אבל סביר שחנויות הספרים יקחו רק מעט עותקים מכל ספר והוא יונח על המדף ולא בבמות. סיכוי המכירה של ספר כזה (כמו של כל ספר) תלויים מאוד במאמצי השיווק שנעשים מחוץ לחנות והוצאה כזו לרוב אינה עושה מאמצי שיווק גדולים במיוחד (המשאבים שלה קטנים יותר, סביר שאין לה מחלקת יח"צ וכו')
התמלוגים שיחלקו הוצאות אלו לסופר יכולים להיות נדיבים יותר משל הוצאות גדולות אלא שרוב הסיכויים שלא יהיו הרבה כאלה (להוצאה זה לא אכפת משום שהיא ממילא כיסתה הוצאותיה באמצעות הסופר).
עבור חלק מהכותבים הוצאה דרך הוצאה כזו תתן שקט מסויים ותוריד להם מהראש את תהליך ההפקה. עבור אחרים חשוב שבשדרת הספר יופיע לוגו של הוצאה כלשהי ועבור אחרים אין בזה תועלת אמיתית.
שימו לב שיש גם הוצאות שהן בין זה לזה מכל בחינה. מבחינת רמת הלקטורה, מבחינת השקעה בספר ועוד. שימו לב שיש גם הוצאות גדולות שהתחילו לקחת השתתפות עצמית מהסופר.
הוצאה עצמית
הוצאה עצמית זה אומר שהחלטתם לוותר על הכרה של הוצאה מסחרית (אולי ניסתם לעבור לקטורה ולא עברתם ואולי לא מראש לא ניסיתם. סביר שניסיתם ולא עברתם. זה לא אומר שהספר לא טוב. זה אומר שהספר לא היה יוצא דופן באופן קיצוני או שלא השתלבתם בתוכנית העסקית של ההוצאה)
בתהליך הוצאה עצמית אתם אחראים לכל שלב. אתם מוצאים לכם את אנשי המקצוע שלכם. עורך, עורך לשון, מעמד, גרפיקאי, בית דפוס, מפיץ, יחצן… זה אומר שאתם מממנים הכל (זמן לשבור חסכונות או לעשות הדסטארט או שניהם) אבל זה גם אומר שיש לכם יותר שליטה בתהליך.
אתם אחראים לזה שזה יתקדם ויקרה, אתם תקבעו את מחיר הספר, אתם תתנהלו מול בית הדפוס במקרה של הדפסה לקויה ועוד ועוד (לטוב ולרע).
זה אומר שאין הוצאה שתקבל אחוזים מהמכירות (עבור ספרים שימכרו בחנות החנות תקח נתח מסויים והמפיץ ייקח עוד נתח אבל מה שתמכרו לבד יכנס לגמרי לכיסכם)
לפעמים (לא מעט פעמים) אנשים שמוציאים לבד נאלצים לפשרות כאלו ואחרות בשל הנטל הכלכלי הכרוך בהוצאת ספר מוקפד. זה מה שיוצר איזו סטיגמה שספרים שיצאו בהוצאה עצמית הם פחות טובים מספרים שיצאו בהוצאות.
ואם בעניין סטיגמות אז לאנשים שמוציאים לבד יש לפעמים סטיגמה על עורכים כאילו הם באים להחריב להם את היצירה ומה הם מבינים בכלל. כאילו עצם העובדה שהם משלמים על התהליך נותנת להם לגיטימציה לדחות את הערות העורך. אישית אני חושבת שזו גישה מוטעית. אם להוציא לבד אז לבחור עורך שאנחנו סומכים עליו ועל איכות עבודתו ולבוא לתהליך פתוחים וללמוד ממנו. אנחנו לא משלמים כדי לריב עם העורך ולא לאפשר לו שינויים. אנחנו משלמים לו כדי ללמוד מנסיונו ולאפשר לו לעזור לנו לשפר את הספר.
חברת הפקה
אם בחרתם להוציא את הספר לבד (הוצאה עצמית) אז יש אי אלו חברות שיכולות להקל עליכם טיפה. מדובר בחברות הפקה. לא הוצאות. חברות הפקה.
חברת ההפקה (כדוגמת אינדיבוק) מכירה את שוק הספרים טוב מכם (בטח אם זה הספר הראשון שלכם) ויודעת דבר או שתיים שאתם לא.
מה למשל אתם לא יודעים? שלכל ספר יש דאנקוד ומאיפה משיגים אותו, שצריך לשים 2 עותקים בספריה הלאומית, על איזה סוג נייר מקובל להדפיס, שמקובל לרשום בעמוד הקרדיטים את שם הספר באנגלית (למרות שהוא יצא רק בעברית) ועוד
לחברת הפקה יש אנשי מקצוע שהיא עובדת איתם והיא יכולה להתנהל מולם ולחסוך לכם טיפה כאב ראש.
היא תצמיד לכם מעמד ומעצב גרפי (לכריכה) ותתנהל מול בית הדפוס במקומכם.
שם חברת ההפקה או הלוגו לא יופיעו על הספר ואין ולא יהיה לה זכויות על היצירה. היא לא תקבל תמלוגים על מכירה. היא נותנת לכם שרות חד פעמי ובזה נגמר.
רשימת הוצאות
שוק הספרים משתנה כל הזמן. הוצאות גדלות ומתכווצות ולא את כולן אני יודעת לקטלג מבחינת תהליך ההוצאה. שימו לב שאפשר לחלק את ההוצאות גם לפי קריטריונים אחרים. יש הוצאות שמוציאים יותר ספרי ילדים ונוער, יש שעוסקות רק בשירה וכד'
מניחה פה רשימת הוצאות שאני מכירה על פי החלוקה כפי שאני חושבת ויכול להיות שאני טועה.
הוצאות גדולות:
ידיעות, כנרת זמורה ביתן, מודן, כתר, מטר, הקיבוץ המאוחד, עם עובד, פועלים
גדולות / בנוניות:
דני ספרים, קוראים, אחוזת בית, גרף
בנוניות / קטנות:
ניב, סער, מדיה 10, שולחן כתיבה (מבית מטר)
הוצאות נישתיות:
תשע נשמות, בלה לונה (בעיקר שירה ונובלות)
