כל הדרכים להוציא ספר

אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.

יש יותר מדרך אחת להוציא ספר והאמת שאפשר לכתוב על זה עמודים שלמים. אנסה לתת את התמונה כפי שאני מכירה אותה יחסית בקצרה.

להלן האפשרויות העיקריות:

הוצאה בהוצאה מסחרית גדולה (על חשבון ההוצאה)

יש משהו כמו 10 הוצאות גדולות בישראל (בהן ידיעות, כנרת זמורה ביתן, מודן, כתר, מטר, הקיבוץ המאוחד, עם עובד, פועלים…)

חלומו של כל כותב הוא להוציא בהוצאה כזו מכמה סיבות.

ראשית לרוב הוצאה בהוצאות אלו מעידה על טיב הספר. עצם הבחירה של ההוצאה להשקיע בספר מעידה על טיבו כבר בשלב כתב היד (תהליך הבחירה בו ההוצאה בוחרת מבין עשרות כתבי יד שמגיעים אליה כל חודש את המעטים שיצאו דרכה נקרא לקטורה). כמו כן הוצאות אלו דואגות להצמיד עורך טוב לכל כתב יד שנבחר לצאת דרכם ויש להם מנגנון מקצועי לכל שלבי הפקת הספר.

שנית הוצאה בהוצאה כזו אינה מצריכה הוצאות כספיות מצד הסופר. ההוצאה מממנת את כל תהליך הפקת הספר והסופר מקבל אי אלו תגמולים (לא גבוהים כמובן) עבור כל ספר שנמכר. להוצאה יש אינטרס שימכרו הרבה ספרים והיא עושה מאמצי שיווק כאלו ואחרים לטובת העניין.

הסופר אמנם לא מרוויח הרבה כסף אבל הוא מרוויח תפוצה וקוראים ומוניטין אותן הוא יכול למנף לפעילויות נוספות (הרצאות, סדנאות כתיבה וכו')

 

הערה – לכל כלל יש יוצאים מן הכלל –  קורה שהוצאות גדולות מוציאות ספר שאינו מצויין מהסיבה שהכותב הוא מפורסם והיא מעריכה שהספר שלו ימכר בזכות הפרסום. שיקול מסחרי נטו.

שימו לב שתשלום עבור לקטורה מקובל מאוד בהוצאות הגדולות (בין 100 ל 200 ₪) והוא אינו מעיד מעיד כי ההוצאה תרצה כסף עבור הוצאת הספר.

 

הוצאה בהוצאה במימון הסופר

יש בארץ עשרות הוצאות שיוציאו פחות או יותר כל ספר שיפול לידם. תהליך הלקטורה שלהם הרבה יותר גמיש וקל לעבור אותו. זאת מסיבה שהוצאות אלו אינן בונות על מכירות של הספר אלא יותר על מימון של הסופר (כזה שיכסה הכל וגם ישאיר אותם ברווח מסויים).

לרוב הוצאות אלו מצמידות עורך לספר אבל לעיתים אלו לא יהיו עורכים מהשורה הראשונה. יתכן שיוצמד עורך אחד שיהיה אמון גם על העריכה הספרותית וגם על עריכת התוכן.

הוצאות אלו יכניסו את הספר לחנות הספרים (יש להם מערך הפצה כלשהו) אבל סביר שחנויות הספרים יקחו רק מעט עותקים מכל ספר והוא יונח על המדף ולא בבמות. סיכוי המכירה של ספר כזה  (כמו של כל ספר) תלויים מאוד במאמצי השיווק שנעשים מחוץ לחנות והוצאה כזו לרוב אינה עושה מאמצי שיווק גדולים במיוחד (המשאבים שלה קטנים יותר, סביר שאין לה מחלקת יח"צ וכו')

התמלוגים שיחלקו הוצאות אלו לסופר יכולים להיות נדיבים יותר משל הוצאות גדולות אלא שרוב הסיכויים שלא יהיו הרבה כאלה (להוצאה זה לא אכפת משום שהיא ממילא כיסתה הוצאותיה באמצעות הסופר).

עבור חלק מהכותבים הוצאה דרך הוצאה כזו תתן שקט מסויים ותוריד להם מהראש את תהליך ההפקה. עבור אחרים חשוב שבשדרת הספר יופיע לוגו של הוצאה כלשהי ועבור אחרים אין בזה תועלת אמיתית.

 

שימו לב שיש גם הוצאות שהן בין זה לזה מכל בחינה. מבחינת רמת הלקטורה, מבחינת השקעה בספר ועוד. שימו לב שיש גם הוצאות גדולות שהתחילו לקחת השתתפות עצמית מהסופר.

 

הוצאה עצמית

הוצאה עצמית זה אומר שהחלטתם לוותר על הכרה של הוצאה מסחרית (אולי ניסתם לעבור לקטורה ולא עברתם ואולי לא מראש לא ניסיתם. סביר שניסיתם ולא עברתם. זה לא אומר שהספר לא טוב. זה אומר שהספר לא היה יוצא דופן באופן קיצוני או שלא השתלבתם בתוכנית העסקית של ההוצאה)

בתהליך הוצאה עצמית אתם אחראים לכל שלב. אתם מוצאים לכם את אנשי המקצוע שלכם. עורך, עורך לשון, מעמד, גרפיקאי, בית דפוס, מפיץ, יחצן… זה אומר שאתם מממנים הכל (זמן לשבור חסכונות או לעשות הדסטארט או שניהם) אבל זה גם אומר שיש לכם יותר שליטה בתהליך.

אתם אחראים לזה שזה יתקדם ויקרה, אתם תקבעו את מחיר הספר, אתם תתנהלו מול בית הדפוס במקרה של הדפסה לקויה ועוד ועוד (לטוב ולרע).

זה אומר שאין הוצאה שתקבל אחוזים מהמכירות (עבור ספרים שימכרו בחנות החנות תקח נתח מסויים והמפיץ ייקח עוד נתח אבל מה שתמכרו לבד יכנס לגמרי לכיסכם)

לפעמים (לא מעט פעמים) אנשים שמוציאים לבד נאלצים לפשרות כאלו ואחרות בשל הנטל הכלכלי הכרוך בהוצאת ספר מוקפד. זה מה שיוצר איזו סטיגמה שספרים שיצאו בהוצאה עצמית הם פחות טובים מספרים שיצאו בהוצאות.

ואם בעניין סטיגמות אז לאנשים שמוציאים לבד יש לפעמים סטיגמה על עורכים כאילו הם באים להחריב להם את היצירה ומה הם מבינים בכלל. כאילו עצם העובדה שהם משלמים על התהליך נותנת להם לגיטימציה לדחות את הערות העורך. אישית אני חושבת שזו גישה מוטעית. אם להוציא לבד אז לבחור עורך שאנחנו סומכים עליו ועל איכות עבודתו ולבוא לתהליך פתוחים וללמוד ממנו. אנחנו לא משלמים כדי לריב עם העורך ולא לאפשר לו שינויים. אנחנו משלמים לו כדי ללמוד מנסיונו ולאפשר לו לעזור לנו לשפר את הספר.

 

חברת הפקה

אם בחרתם להוציא את הספר לבד (הוצאה עצמית) אז יש אי אלו חברות שיכולות להקל עליכם טיפה. מדובר בחברות הפקה. לא הוצאות. חברות הפקה.

חברת ההפקה (כדוגמת אינדיבוק) מכירה את שוק הספרים טוב מכם (בטח אם זה הספר הראשון שלכם) ויודעת דבר או שתיים שאתם לא.

מה למשל אתם לא יודעים? שלכל ספר יש דאנקוד ומאיפה משיגים אותו, שצריך לשים 2 עותקים בספריה הלאומית, על איזה סוג נייר מקובל להדפיס, שמקובל לרשום בעמוד הקרדיטים את שם הספר באנגלית (למרות שהוא יצא רק בעברית) ועוד

לחברת הפקה יש אנשי מקצוע שהיא עובדת איתם והיא יכולה להתנהל מולם ולחסוך לכם טיפה כאב ראש.

היא תצמיד לכם מעמד ומעצב גרפי (לכריכה) ותתנהל מול בית הדפוס במקומכם.

שם חברת ההפקה או הלוגו לא יופיעו על הספר ואין ולא יהיה לה זכויות על היצירה. היא לא תקבל תמלוגים על מכירה. היא נותנת לכם שרות חד פעמי ובזה נגמר.

 

רשימת הוצאות

שוק הספרים משתנה כל הזמן. הוצאות גדלות ומתכווצות ולא את כולן אני יודעת לקטלג מבחינת תהליך ההוצאה. שימו לב שאפשר לחלק את ההוצאות גם לפי קריטריונים אחרים. יש הוצאות שמוציאים יותר ספרי ילדים ונוער, יש שעוסקות רק בשירה וכד'

מניחה פה רשימת הוצאות שאני מכירה על פי החלוקה כפי שאני חושבת ויכול להיות שאני טועה.

הוצאות גדולות:

ידיעות, כנרת זמורה ביתן, מודן, כתר, מטר, הקיבוץ המאוחד, עם עובד, פועלים

גדולות / בנוניות:

דני ספרים, קוראים, אחוזת בית, גרף

בנוניות / קטנות:

ניב, סער, מדיה 10, שולחן כתיבה (מבית מטר)

הוצאות נישתיות:

תשע נשמות, בלה לונה (בעיקר שירה ונובלות)

אין תגובות

שלבי הפקת ספר

אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.

כתבתם. לקח שנה, שנתיים? העיקר שכתבתם. עכשיו הזמן לקחת את כתב היד שלכם (הוא כמובן נקרא כך גם אם הוא הוקלד למחשב) ולהפוך אותו לספר. אלו הם שלבי העבודה:

עריכת תוכן

עריכת תוכן הוא שלב חשוב מאין כמוהו. הרבה פעמים עריכה ראויה היא מה שהופכת ספר מ"חובבני" ל"ראוי".

ישנם עורכים שמתערבים יותר בטקסט וישנם שפחות. אני בעד היותר. התייחסו לעורך כמורה עבורכם. אל תלחמו בו. הקשיבו לו.

עורך טוב בדרך כלל לא יכתוב לכם כלום אבל הוא ימחק כל מה שנראה לו מיותר (ויעביר לאישורכם כמובן). הוא לא יכתוב כי זה הספר שלכם וחשוב לשמור על הסגנון שלכם אבל הוא יסמן לכם איפה צריך להשלים פרט מסויים, איזה דמות לא מספיק מאופיינת, איזה פעולה או ארוע לא מספיק מנומקים וכו'

הוא יוודא שהרצף נכון, שיש אחידות בסגנון ובזמנים, שסגרתם קצוות ועוד המון פרטים שלפעמים בכתיבה עצמה אנחנו לא מספיק פנויים אליהם.

עלות עריכה לשונית משתנה לפי אורך כתב היד (נמדד במספר מילים שמתורגם למספר גליונות דפוס) וכן לפי העורך עצמו.

עלות מוערכת 10,000 – 25,000 ש"ח.

עריכה לשונית

עבדתם המון עד עכשיו. כתבתם, עשיתם סבב או שניים עם עורך ספרותי, נראה לכם שזה כבר מושלם. ובכן זה הזמן לעריכה לשונית.

עריכה לשונית היא ירידה לרזולוציה יותר נמוכה. כבר לא זמן לבנות עלילה אבל בהחלט זמן לשים לב לאי דיוקיים גם בתוכן (כתבתי שהדמות גרה בקומה 5, האם בשום מקום לא התבלבלתי וכתבתי שמישהו עולה אליה 6 קומות? את השם סהר, תמיד כתבתי סהר או שבטעות כתבתי פעם סער? יכול להיות שכתבתי לרכב על אופניים ואמורים לכתב לרכוב? ועוד אין סוף דוגמאות) שלב חשוב מאין כמוהו. אל תדלגו עליו בשום אופן.

עלות מוערכת – 3000 – 5000 ש"ח

הגהות

כמה הגהות שלא תעשו על המחשב בבית, בסוף בשלב העימוד כשתקבלו את הספר כבר כקובץ PDF בוודאי תמצאו עוד קצת טעויות שלא שמתם לב אליהן קודם. יהיו אפילו שברי משפטים שהם לא בהכרח טעויות ואיכשהו בקובץ וורד הרגשתם איתם בסדר (או בערך בסדר) ופתאום כשזה נראה כמו ספר זה צורם לכם ותרצו לשנות. זה לגיטימי. בשביל זה יש הגהות.

אני עצמי קראתי את הספר שלי עשרות פעמים ואיכשהו תמיד נשמטה ממני איזה טעות. קראתי מהמחשב ואז מהדפים ושוב ושוב ושוב ועדיין הספר יצא עם שתי טעויות קטנות (שתוקנו כמובן במהדורה השניה). ממליצה מאוד להעזר בעיניים חדשות לטקסט ל2 או 3 קריאות אחרונות.

בחירת שם

יש חשיבות גדולה לשם הספר. לטעמי הוא צריך להיות מושך ומסקרן. יכולה לומר שכללל תהליך הכתיבה הייתי בטוחה שאקרא לספר שלי "נדנדה יתומה" ורק בסבב עריכה שני העורכת שלי רשמה לי הערה קטנה "אגב, זה לא שם טוב, כדאי להחליף". בדיעבד ברור שאני מסכימה איתה. זה שם מבאס ממש. אין בו שום דבר אופטימי. שברתי את הראש עד שמצאתי את "לגדול על מים" שיש לו חיבור לתוכן הספר וגם הכנסתי בספר איזו פסקה שמתייחסת אליו ועדיין יש בו משהו לא מושלם מבחינתי. אנשים מסויימים נוטים להתבלבל ולקרוא לו "ללכת על המים" או סתם להוסיף את ה' הידיעה ולקרוא לו "לגדול על המים".

עימוד

עימוד הוא השלב בו הופכים את הספר מקובץ וורד לקובץ פי.די.אף שנראה ממש כמו ספר. אל תלכו לסתם מישהו שמכיר תוכנות עימוד. לכו למעמד ספרים ותיק ומקצועי שיגרום לספר שלכם להראות בדיוק בדיוק כמו ספר מקצועי. שימו לב איך נראה ספר אמיתי ולכו באותו קו. שער קטן ושער גדול, שם הספר באנגלית, מיקום מספרי העמודים ועוד. לא כל הספרים נראים אותו דבר ובכל זאת יש מוסכמות שכדאי לכבד כדי שהספר ירגיש לקוראים כמו ספר מהסוג שהם רגילים ואוהבים.

עלות מוערכת – 2500 ש"ח

כריכה

את הכריכה מכין לכם מעצב גרפי. הרבה פעמים הכריכה משלבת איזו תמונה שנרכשה ממאגר תמונות (שימו לב שיש תמונות שחוקות שכבר הופיעו על ספרים אחרים). הוא ירכוש את התמונה (או אתם) ויעצב לכם כריכה.

זכרו לבדוק אם בתנאי הרכישה מצויין שיש לתת קרדיט לצלם ואם כן אמרו למעמד להכניס את הקרדיט במקום המתאים (לא על הכריכה, בעמוד של הקרדיטים).

עיצוב הכריכה כולל למעשה עיצוב חזית, שדרה וגב.

שימו לב שהטקסט קריא. אפשר לשאוף לבולטות של השדרה על המדף וקחו בחשבון שלפעמים הספר יעמוד על במה בחנות כך שחלקו התחתון מוסתר. אולי שווה לקחת את זה בחשבון ולמקם את שם הספר בחלק העליון של הכריכה.

את הטקסט בגב הספר כמובן שאתם מספקים. שימו לב שיהיה מסקרן, שיתן לקורא הבנה במה עוסק הספר אבל שלא יהיה מידי ספויילרי.

יכולה לומר שלי היה מאוד חשוב לציין על גב הספר שהוא עוסק בפגיעה מינית וזאת על מנת לחסוך לקוראים שרגישים מידי לעניין הזה את ההפתעה משום שהיא עלולה להכאיב להם ולא היתה לי שום כוונה כזו.

עלות מוערכת – 1200 ש"ח

הדפסה

פה השאלה הגדולה היא כמה עותקים להדפיס. מצד אחד ככל שתדפיסו יותר עותקים כך המחיר לעותק ירד ומצד שני אין טעם להדפיס כמות שספק  אם תמכר. אם אתם מתכווננים להכנס לחנויות הספרים (לקחת מפיץ) אז תצטרכו לפחות 1200 עותקים. עוד קצת עותקים שתמכרו לבד וכבר כדאי אולי להדפיס 2000.

מצד שני אם אתם מתכוונים למכור רק לבד (בלי מפיץ) אז 2000 נשמע לי כמו מספר אסטרונומי.

אגב – זה שהכנסתם לחנויות 1200 ספרים לא אומר שתמכרו שם 1200 ספרים אבל את זה נשאיר לחלק של השיווק.

עלויות מוערכות:

100 ספרים לפי 16 ש"ח לספר

500 ספרים לפי 13 ש"ח לספר

1000 ספרים לפי 8 ש"ח לספר

2000 ספרים לפי 6 ש"ח לספר

הפצה

אם הוצאתם דרך הוצאה אז ההוצאה היא בעצם ההפצה שלך לחנויות. אם הוצאתם לבד אז צריך מפיץ כדי שהספר יהיה בחנויות.

הסיבה שחייבים מפיץ היא שחנויות הספרים (הרשתות) לא מדברות עם כל סופר וסוגרות מולו חוזה  אלא רק עם מפיצים.

אני לא מכירה הרבה מפיצים. מכירה שנייים (ויש כנראה קצת יותר) אבל ממה שאני מכירה הרי שהסופר משלם למפיץ סכום ראשוני מסויים ועוד עמלה מסויימת על כל ספר שנמכר כאשר אם נמכרים מעל X  ספרים אז הסכום הראשוני מוחזר.

חשוב שתדעו שמפיץ אינו משווק ואינו מקדם מכירות. הוא רק פותח לכם דלת לחנויות הספרים.

עלות הפצה ראשונית (מוערכת) – 3000-5000 ש"ח

מבצעים בחנויות

כל מבצע שהחנות מציעה הוא טוב לכם. תרוויחו פחות פר ספר אבל תרוויחו קוראים ומוניטין.

יחצנות

אתם בחנויות? מזל טוב! אל תצפו שעצם זה שאתם בחנויות (ואפילו על השולחנות) יגרום לספר להמכר. חייבת להעשות המון עבודה מבחוץ כדי שהספר ימכר.

יחצן יעזור לכם להשיג חשיפה תקשורתית מסויימת לספר. החשיפה יכולה להיות במדיה הישנה (עיתונות, רדיו, טלויזיה) או במדיה החדשה (אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות).

יחצן יחסוך לכם את המאמץ להשיג קשר לאנשי תקשורת, רדיפה אחריהם והתמודדות עם תגובות מבאסות שלהם. הוא גם ידע בדיוק למי להציג את הספר ואיך כך שיעניין אותם.

ישנם יחצנים שמתמחים בספרים ומכירים היטב את שוק הספרים ואת אנשי התקשורת הרלוונטים לספרים.

שווה לבדוק האם יחסי הציבור כוללים גם יחצנות ברשת (קמפיין פייסבוק למשל) או שאת אלו תצטרכו לבצע בנפרד.

יכולה לומר שאני לא עבדתי עם יחצ"ן ולמרות זאת השגתי טיפה חשיפה תקשורתית. המחיר היה הרבה עבודה, פניות חוזרות ונשנות, אכזבות ולפעמים טיפה הצלחות קטנות.

עלות מוערכת 5000 ש"ח

הפקת ספר דיגיטלי

יש מספר אפליקציות לרכישת ספרים דיגיטליים.

היתרון של אפליקציות אלו הוא שהרוכש אינו יכול להעביר את הספר הלאה. האפליקציה בנויה כך שהוא מקבל את הספר למחשב / שלו בחלקים שרק התוכנה שלהם יודעת לחבר.

לעניין זה יש את אינדיבוק (עוד לא הזכרתי אותם? לא יפה מצידי. מגיע להם פוסט נפרד) ויש את עברית.

יש פה בלבול של כמה מושגים:

הקובץ הדיגיטלי עצמו (ePub3 או mobi)

פלטפורמת המכירה (אינדיבוק, עברית, מנדלי ועוד)

המכשיר שבו הקובץ נקרא (טאבלט, טלפון, קינדל)

פה אני מפנה אתכם למומחית ממני:

בגדול אומר שאם נעזרתם באינדיבוק להפקת הספר אז סביר שבמסגרת החוזה הם גם יצרו עבורכם קובץ דיגיטלי של הספר (עם ההגנות הנדרשות) ואם תרצו שהספר שלכם יופיע גם בעברית תצטרכו לשלם להם עבור זה בנפרד (אודה ואומר שפה אני צריכה לברר עבור מה בעצם התשלום, האם עבור יצירת גרסה דיגיטלית משלהם או עבור הזכות למכור דרכם)

עלות מוערכת אינדיבוק – 600 ש"ח

עלות מוערכת עברית – 600 ש"ח

הפקת ספרים מוקלטים

החברה המובילה (אולי היחידה?) בארץ לספרים מוקלטים היא חברת אייקאסט. אתם יכולים ליצור איתה קשר על מנת להעלות לפלטפורמה שלהם גרסה מוקלטת של הספר שלכם.

את הספר אתם תוכלו להקליט (תוכלו לשכור אצלם שעות אולפן) או לקחת קריין מקצועי (בתשלום נוסף כמובן).

לאחר מכן תקבלו עמלות על האזנות לספר שלכם.

לדבריהם אייקאסט הוא מקום טוב לסופרים מתחילים משום שמרבית הלקוחות שלהם הם מנויים שאינם משלמים פר ספר ולכן אינם נרתעים מלתת צ'אנס גם לסופרים חדשים.

אפשרות אחת היא לעלות גרסה מוקלטת של הספר במקביל לצאתו (אם עוד נשאר לכם שקל בכיס) ואפשרות שניה היא לחכות עם זה קצת ולקוות שהספר שלכם ישאר בתודעה עד שתגיעו לזה.

עלות מוערכת (תלוי כמובן במספר העמודים ובקצב ההקלטה, תלוי עם או בלי קריין):

4000 – 8000 ש"ח

אתר לספר שלכם

אולי זה הזמן לספר שלפני שאני "מחברת הספר לגדול על מים" אני מתכנתת ובונה אתרים בוורדפרס. את אתר הספר שלי (זה שאתם נמצאים בו כרגע) כמובן שבניתי בעצמי.

עכשיו, למה אתם צריכים אתר?

אם הוצאתם דרך הוצאה אז אתם כנראה פחות זקוקים לאתר אבל אם הוצאתם לבד אז אתם חייבים איזה מנגנון שדרכו תוכלו למכור את הספרים שלכם.

לצורך העניין אפילו לא חייבים אתר אלא רק דף נחיתה עם אפשרות תשלום.

עדיף כמובן אתר שלם שיספר על הספר ויציג תגובות של קוראים וכו'

מוזמנים לדבר איתי על האופציות העומדות לרשותכם בתחום זה.

עלות מוערכת:

4000 ש"ח ויותר (תלוי באפיון, בעיצוב, בעצמאות שלכם להזין תכנים וכו')

איפה עדיף למכור

כשיהיה לכם אתר והספר יהיה בחנויות (אם תחליטו להכניס אותו לחנויות) אז תהיה לכם לפעמים דילמה איפה עדיף לכם שהספר ימכר. כלכלית עדיף למכור ישירות ולא דרך החנויות. תרוויחו יותר. לא תצטרכו לשלם 70% עמלה לחנות. אבל שיווקית עדיף בחנויות.

החנויות פותחות לכם דלת לקוראים שבלעדיהם לא הייתם מגיעים אליהם.

ככל שתמכרו יותר בחנויות כך תשארו יותר זמן במבצעים. כך תוכלו להמשיך למכור בחנויות יותר זמן.

ועדיין אני מכירה לפחות סופרת אחת שכבר הוציאה 4 ספרים לפחות ויש לה קהל אוהד מאוד ועד כמה שידוע לי מעולם לא הכניסה ספר לחנויות (מן הסתם בגלל העלות של זה). אפשר לבנות קריירה גם בלי לעבור בחנויות.

קביעת מחיר הספר בהתייחס לאיפה הוא ימכר

בעניין הזה צריך להתייחס גם למחיר הספר. אני קבעתי את מחיר הספר שלי בכוונה גבוה (92 ₪) בהתייעצות עם המפיץ שלי (עוד לפני שהוא היה המפיץ שלי) מתוך כוונה והבנה שהאו ימכר בחנויות במחיר מבצע (רוב השנה זו הנחה של 25%. ספר שני ב 50% זה בעצם 25% הנחה על כל ספר). בפועל אף אחד לא משלם 92 ₪ על ספר ובאתר שלי אני מוכרת אותו בסביבות 60 ₪.

מחיר הספר נקבע גם לפי כמות העמודים שלו.

קמפיין מימון המונים (מראש)

כותבים רבים שמוציאים את הספרים שלהם לבד בוחרים לצאת בקמפיין מימון המונים עוד לפי שהספר מופק. בקמפיין כזה אתם קובעים את יעד הגיוס.

חשוב לדעת כמה באמת עולה להפיק ספר לפני שקובעים את יעד הגיוס. מובן שאפשר להחליט מראש שמוותרים על חלק מהדברים שצויינו פה ובכל זאת כדאי לדעת איזה הוצאות צפויות, מה הכרחי ומה לא הכרחי.

קמפיין מימון המונים מראש יכול לתת לכם ראש קצת יותר שקט בהמשך (לפחות בקטע הכלכלי). שימו לב שגם קמפיין כזה יצריך מכם זמן והשקעה (להמציא תשורות לתורמים, להציף אותו ברשתות החברתיות ועוד)

שימו לב שישנו תשלום מסויים לפלטפורמה בה אתם נעזרים (הד-סטארט, מימונה וכד')

שווה להיוועץ במי שעשה קמפיין כזה (לא אני)

וכמו בכל דבר, היום כבר יש מומחים לקמפיינים כאלו. תבדקו במה הם יכולים להועיל לכם.

בהצלחה!

אין תגובות

הפסגה הנוספת – שיווק

אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.

 

כשהספר סוף סוף מונח בידכם מודפס נדמה לכם שכבשתם את ההר. שהגעתם לפסגה. עברתם דרך מפרכת אליה. ובכן זה בדיוק הזמן להסתכל למעלה ולגלות שמעבר לפסגה יש פסגה נוספת יותר גבוהה. זוהי פסגת השיווק. כי אחרי הכל הוצאת את הספר כדי להגיע לקהל קוראים רחב ככל שניתן. כיבוש הפסגה הזו תצריך מכם כישורים אחרים מאלו שנדרשתם להם בתהליך הכתיבה. חוץ מסבלנות. סבלנות נדרשת בכל שלבי העבודה. סבלנות והתמדה.

ברשותכם כמה מילים על שוק הספרים. בישראל יוצאים עשרות (כנראה מעל מאה) ספרים בחודש.

על הבמות אתם מתחרים בספרות מתורגמת וספרות מקור.

אנשים נוטים לקחת ספר של סופר שהם מכירים.

מחירי הספרים שנועדו להגן על סופרים יוצרים גם מצב שאנשים לא ממש נותנים צאנס לסופרים חדשים.

יש ספרים שעושים את כל הדרך המפרכת אל האור ומסיימים ב200 עותקים שנמכרו (לא רק ספרים שיצאו בהוצאה עצמית. גם ספרים שיצאו בהוצאות)

מפה אתם מתחילים וכדאי שתדעו את זה. שתדעו שאתם חייבים לעבוד קשה. קשה מאוד.

סיכוי סביר שלא תכסו את ההוצאה (אלא אם עשיתם הדסטארט). סיכוי סביר שתצטרכו להשלים הכנסה באמצעות הרצאות / סדנאות כתיבה ודרכים יצירתיות אחרות.

סיכוי מסויים שהוצאת הספר הראשון היא זריעת זרעים לקראת הספר הבא.

אין תגובות

דרכים לשווק ספר

אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.

מתחילה מרשימה של דרכים לשווק ספר. רק אומר שאלו לא דברים שאפשר לעשות. את רובם די חובה לעשות. אם נדמה לכם שברגע שהספר מונח לפניכם כרוך ומודפס הגעתם למנוחה ולנחלה, אתם תופתעו ממצב שוק הספרים (גם אם למדתם אותו מראש) ומכמות העבודה הנדרשת מכם בתחום השיווק שלו. בפוסט זה רק רשימה של הדרכים לשווק את הספר. בהמשך אפרט על כל אחת מהן. מבטיחה.

  1. סיבובי חנויות
  2. חלוקת עותקי קריאה למי שרלוונטי
  3. בוקר החתמות בחנות ספרים
  4. ספריות
  5. חשיפה תקשורתית
  6. פרסום ממומן (פייסבוק, גוגל)
  7. בלוגרים
  8. קבוצות קוראים בפייסבוק
  9. אתרי אינטרנט של ספרים
  10. כתבי עת
  11. דלתות לפי העניין
  12. ערבים ספרותיים / הרצאות
אין תגובות

סיבובי חנויות

אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.

אז סיבובי חנויות.

מקובל מאוד שסופר מסתובב בחנויות ומציג את הספר שלו למוכרים. זאת מהסיבה שהמוכרים הרבה פעמים לא יודעים בכלל מה יש להם בחנות (איזה ספר עוסק במה, פונה למי, למי כדאי להציע אותו). התקווה היא שהמוכרים יקדמו את הספר.

ובכן, הלוואי וזה היה כזה פשוט.

בכל חנות יש צוות של 4-8 ואולי יותר מוכרים. הגעת לחנות בנקודת זמן מסויימת שהיו 3 מוכרים. מתוכם רק אחד היה פנוי לשמוע אותך. כמה הוא יקדם את הספר? שאלה.

השארת עותק קריאה. מי מאנשי הצוות יתפנה לקרוא אותו ומתי? גם שאלה.

כמה לקוחות נכנסים לחנות כשהם לא מחפשים ספר ספציפי אלא פתוחים לראות את ההיצע? גם שאלה.

כמה לקוחות מתייעצים במוכרים? כמה נעולים על סופרים מוכרים או על כאלו שהם כבר קראו? הרבה שאלות.

אני לא פה כדי להרפות את ידכם מעשייה אבל אני כן פה כדי לתת פרופורציות. תעשו הכל אבל את תצפו ליותר מידי ובעיקר אל תתאכזבו אם זה לא קורה מהר או כמו שציפיתם.

יש גם הבדלים בין סטימצקי לצומת. בצומת ספרים לפעמים יש קצת באלגן בחנויות. אל תתאכזבו אם הספר לא נמצא בחנות. זה קורה. אל תתאכזבו אם הוא מונח במקום לא בולט. אולי אולי אולי בעקבות הביקור שלכם בחנות יחליטו לשפר את מיקומו. תקוו. אבל אל תדרשו. תהיו אדיבים וחייכנים למוכרים. הם לא חייבים לכם כלום. אם תהיו אדיבים וחייכנים אולי יבוא להם לשדרג אתכם טיפה.

אם יש לכם איזו מזכרת נחמדה להשאיר אז עופו על זה. שוקולדים, מדבקות, סימניות, מה שנראה לכם רלוונטי.

בפוסט הבא טיפים לסיבובי חנויות. נגיע לזה.

אין תגובות

טיפים לסיבובי חנויות

אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.

 

  1. הכנסו לחנות בצניעות. אתם אולי נרגשים מהעובדה שהוצאתם ספר אבל המוכרים בחנות לא ממש. בחלק מהחנויות כל יום מגיע סופר להציג את ספרו.
  2. אל תטריחו את המוכר לחפש את הספר שלו כדי לגלות לו אחר כך שלא באתם לקנות אלא לספר עליו. תאמרו מראש שבאתם לספר ושתשמחו לראות אם הספר נמצא בחנות.
  3. שימו את עצמכם בעדיפות אחרונה. קודם לקוחות שבאו לקנות ורק כשהמוכר מתפנה אז אתם. גם אם התחלתם לספר שימו לב אם נכנס לקוח והמוכר מתחיל לנוע בחוסר נוחות. המוכר כנראה צריך להתפנות ללקוח אז תציעו למוכר לעצור ולהמתין שהוא יתפנה שוב.
  4. אל תחזרו לבחון את המוכר אם קרא או לא. אתם רוצים אותו בצד שלכם…
  5. אם אתם ממש ביישנים אז אתם יכולים לקחת את שרותיה של הסופרת מאירה ברנע גולדברג שתלמד אתכם איך ניגשים למוכרים (אני בטוחה שלמאירה יש יתרונות ויכולות משמעותיים נוספים בהקשר הזה. אישית לא נעזרתי לכן אני יכולה לספר פה פחות)
  6. זכרו שאתם לא מוכרים את נשמתכם ואל תרפנה ידכם אם מישהו היה קר אליכם. גם אם הספר הוא אישי לכם אתם מציגים יצירה ספרותית פרי עטכם.
  7. ותרו על סבב חנויות בשישי ובערבי חג
  8. אם חשוב לכם לתפוס את מנהלי החנויות אז לרוב הם שם בבוקר (לא בטוחה אם זה מאוד חשוב)
  9. הכינו לכם מפה של כל החנויות שאתם רוצים לבקר בהן באותו יום ועברו אחת אחת בצורה שיטתית. פשוט כתבו בגוגל מפות "סטימצקי חיפה" ותקבלו מפה עם  בערך 10 נעצים.עשו זאת שוב עם "צומת ספרים חיפה" ותקבלו עוד 10 נעצים. לפעמים גוגל יציג לכם גם חנויות עצמאיות וזה אחלה. הצליבו בין המפות ובנו לעצמכם מסלול יומי. ברוב הקניונים יש גם סטימצקי וגם צומת כך שזה די נוח. אני ביקרתי בערך ב 13 חנויות ביום. עשיתי בערך 8 ימים כאלו (יום לחיפה, יום לירושלים, אזור השרון, השפלה, באר שבע וכד') מתוך כ 250 חנויות שיש בארץ ביקרתי ב 110 לדעתי. קחו זאת בחשבון. גם אם האפקטיביות לא לגמרי ברורה פנו לזה זמן.
  10. סמנו את עותקי הקריאה ככאלו שלא ימכרו בטעות בחנות
אין תגובות

עותקי קריאה

אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.

זה מבאס רצח שאנשים מצפים שתתנו להם את הספר בחינם אם כי יש מקומות שבהם זה מקובל כמו למשל השארת עותקי קריאה בחנויות.
אם צוות החנות מתעניין בספר שלכם זה מצויין (אם הצלחתם לעניין אותם).

תתייחסו לזה כמו אל זריעת זרעים. כל עותק שהשארתם בתקווה שהוא נקרא לפחות על ידי אדם אחד הוא עוד אדם אחד שמכיר אתכם ויזכור אתכם כשתוציאו את הספר הבא.

תזכרו שלרוב אוהבי הספר יש ערמת ספרים ממתינה ליד המיטה. היצע הספרים הוא מטורף. היינו רוצים שאנשים יעריכו אותנו ככה שיקנו את הספר שלנו. היינו רוצים להיות אשכול נבו אבל כל זמן שאנחנו לא, אנחנו יכולים לשמוח גם בקוראים שנתנו אמון בספר שלנו והקדישו לו את זמן הקריאה שלהם. את הספר הבא שלנו אולי הם כבר יקנו בכסף מלא. (+:

או כמו שאמרה לי חברתי הסופרת סנוסית ליס – עותקי קריאה הם היחצנות הכי זולה שיש לנו

אין תגובות

בוקר החתמות

אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.

דרך נוספת לקדם את הספר היא בוקר החתמות בחנויות ספרים.

זה נשמע מעמד מאוד מכובד אבל בפועל זה לא ממש. זה לא שאתם יושבים על כס מלוכה והנתינים באים לבקש חתימה (+:

זה בעצם אומר שאתם נמצאים בחנות כמה שעות ומציעים את הספר ללקוחות השונים.

פותחים איתם בשיחה, מקשקשים ומקווים שגם יקנו.

מובן שעליכם לתאם בוקר החתמות עם מנהלי החנויות.

אחרי שתאמתם מעמד כזה, פרסמו את הארוע ככה בשביל הדאווין אבל בתכלס כל הרעיון הוא לא להביא את הקהל שגם ככה נחשף אליכם לחנות באותו יום אלא דווקא לנסות למכור את הספר לקהל שלא נחשף אליכם עדיין, ללקוחות המזדמנים לחנות.

שימו לב לא להפריע לצוות החנות בנוכחותכם וגם לא להכריח אף אחד לקנות. אם תהוו מטרד בחנות היא לא תרצה יותר בוקר החתמות של אף סופר וגם המידע יעבור מחנות לחנות ואף אחד לא יזמין אתכם שוב.

אין תגובות

אושיות פייסבוק

אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.

הזהרו מאנשים ש"מעמדם" מבלבל אותם והם ישמחו לעותק קריאה למרות שהם בכלל לא מתכוונים לקרוא או לכתוב על הספר שלכם. פזרו עותקי קריאה רק למי שבאמת רלוונטי וכותב על ספרים או באמת מחוייב לעניין או לכם.

אין תגובות

ספריות

אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.

הידעתם? על פי חוק אתם חייבים לשים שני עותקים של הספר שלכם בספריה הלאומית. עשו זאת. אל תהיו פורעי חוק כמוני… (סתם. אשים בהקדם)

עצם זה שנתתם להם ספר זה פתח לכך שהם יזמינו מכם אולי עותקים נוספים בהמשך.

אבל מה עם עושים עם שני העותקים הראשונים?

ספר אחד ישאר בספריה ואנשים יוכלו לקרוא בו שם אבל הוא לא יצא מהבניין.

ספר שני מועבר לארכיון המדינה ונשמר בתנאים אופטימליים של טמפרטורה ואור כך שישמר לאורך שנים. מי יודע אולי הוא גם מוגן מפני מתקפה איראנית ואם יום אחד כולנו נעלם מפה אז היצירה שלנו לפחות תשאר אחרינו. סתם. הומור דפוק. סליחה.

הספריה הלאומית נמצאת אגב באוניברסיטה העברית בגבעת רם. יש שם מחלקת "עותקי חובה" ושעות המסירה הם מ 9 עד 17 (אבל ודאו גם טלפונית כמובן).

ומה לגבי שאר הספריות?

ספריות לרוב קונות את הספרים שלהם בחנויות. זה עובד ככה שלכל ספרנית יש את החנות שבה היא קונה. כל ספר חדש שמגיע המוכרים שמים עותק אחד בצד בארגז ושומרים לספרנית שתבוא. הספרניות מגיעות לחנות ועוברות על כל הספרים המוצעים להן בארגז. את חלקם הם לוקחות ואת חלקם לא. אתם צריכים שהספר יהיה מרשים והטקסט בגב יהיה "מוכר", אתם צריכים שהספרניות ישמעו על הספר שלכם בתקשורת (אם תצליחו), אתם צריכים שקוראים יבקשו את הספר שלכם בספריה.

בספריות מתקיימות גם הרצאות כך שהגעה לספרניות יכולה לפתוח פתח גם לזה.

נסו להגיע לספרניות בכל דרך שתוכלו. דעו שספרניות גם מדברות זו עם זו וממליצות זו לזו. שמעתי על לא מעט קבוצות ווטסאפ של ספרניות אז אם תצליחו לחדור לשם זה יהיה מעולה.

ספריות אגב משלמות תגמולים על הספרים שמושאלים אצלן כך שזה עוד משהו קטן שכדאי לדעת.

אין תגובות
  • 1
  • 2
סגירת תפריט