הפסגה הנוספת – שיווק

אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.

 

כשהספר סוף סוף מונח בידכם מודפס נדמה לכם שכבשתם את ההר. שהגעתם לפסגה. עברתם דרך מפרכת אליה. ובכן זה בדיוק הזמן להסתכל למעלה ולגלות שמעבר לפסגה יש פסגה נוספת יותר גבוהה. זוהי פסגת השיווק. כי אחרי הכל הוצאת את הספר כדי להגיע לקהל קוראים רחב ככל שניתן. כיבוש הפסגה הזו תצריך מכם כישורים אחרים מאלו שנדרשתם להם בתהליך הכתיבה. חוץ מסבלנות. סבלנות נדרשת בכל שלבי העבודה. סבלנות והתמדה.

ברשותכם כמה מילים על שוק הספרים. בישראל יוצאים עשרות (כנראה מעל מאה) ספרים בחודש.

על הבמות אתם מתחרים בספרות מתורגמת וספרות מקור.

אנשים נוטים לקחת ספר של סופר שהם מכירים.

מחירי הספרים שנועדו להגן על סופרים יוצרים גם מצב שאנשים לא ממש נותנים צאנס לסופרים חדשים.

יש ספרים שעושים את כל הדרך המפרכת אל האור ומסיימים ב200 עותקים שנמכרו (לא רק ספרים שיצאו בהוצאה עצמית. גם ספרים שיצאו בהוצאות)

מפה אתם מתחילים וכדאי שתדעו את זה. שתדעו שאתם חייבים לעבוד קשה. קשה מאוד.

סיכוי סביר שלא תכסו את ההוצאה (אלא אם עשיתם הדסטארט). סיכוי סביר שתצטרכו להשלים הכנסה באמצעות הרצאות / סדנאות כתיבה ודרכים יצירתיות אחרות.

סיכוי מסויים שהוצאת הספר הראשון היא זריעת זרעים לקראת הספר הבא.

אין תגובות

דרכים לשווק ספר

אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.

מתחילה מרשימה של דרכים לשווק ספר. רק אומר שאלו לא דברים שאפשר לעשות. את רובם די חובה לעשות. אם נדמה לכם שברגע שהספר מונח לפניכם כרוך ומודפס הגעתם למנוחה ולנחלה, אתם תופתעו ממצב שוק הספרים (גם אם למדתם אותו מראש) ומכמות העבודה הנדרשת מכם בתחום השיווק שלו. בפוסט זה רק רשימה של הדרכים לשווק את הספר. בהמשך אפרט על כל אחת מהן. מבטיחה.

  1. סיבובי חנויות
  2. חלוקת עותקי קריאה למי שרלוונטי
  3. בוקר החתמות בחנות ספרים
  4. ספריות
  5. חשיפה תקשורתית
  6. בלוגרים
  7. קבוצות קוראים בפייסבוק
  8. אתרי אינטרנט של ספרים
  9. כתבי עת
  10. דלתות לפי העניין
  11. ערבים ספרותיים / הרצאות
אין תגובות

סיבובי חנויות

אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.

אז סיבובי חנויות.

מקובל מאוד שסופר מסתובב בחנויות ומציג את הספר שלו למוכרים. זאת מהסיבה שהמוכרים הרבה פעמים לא יודעים בכלל מה יש להם בחנות (איזה ספר עוסק במה, פונה למי, למי כדאי להציע אותו). התקווה היא שהמוכרים יקדמו את הספר.

ובכן, הלוואי וזה היה כזה פשוט.

בכל חנות יש צוות של 4-8 ואולי יותר מוכרים. הגעת לחנות בנקודת זמן מסויימת שהיו 3 מוכרים. מתוכם רק אחד היה פנוי לשמוע אותך. כמה הוא יקדם את הספר? שאלה.

השארת עותק קריאה. מי מאנשי הצוות יתפנה לקרוא אותו ומתי? גם שאלה.

כמה לקוחות נכנסים לחנות כשהם לא מחפשים ספר ספציפי אלא פתוחים לראות את ההיצע? גם שאלה.

כמה לקוחות מתייעצים במוכרים? כמה נעולים על סופרים מוכרים או על כאלו שהם כבר קראו? הרבה שאלות.

אני לא פה כדי להרפות את ידכם מעשייה אבל אני כן פה כדי לתת פרופורציות. תעשו הכל אבל את תצפו ליותר מידי ובעיקר אל תתאכזבו אם זה לא קורה מהר או כמו שציפיתם.

יש גם הבדלים בין סטימצקי לצומת. בצומת ספרים לפעמים יש קצת באלגן בחנויות. אל תתאכזבו אם הספר לא נמצא בחנות. זה קורה. אל תתאכזבו אם הוא מונח במקום לא בולט. אולי אולי אולי בעקבות הביקור שלכם בחנות יחליטו לשפר את מיקומו. תקוו. אבל אל תדרשו. תהיו אדיבים וחייכנים למוכרים. הם לא חייבים לכם כלום. אם תהיו אדיבים וחייכנים אולי יבוא להם לשדרג אתכם טיפה.

אם יש לכם איזו מזכרת נחמדה להשאיר אז עופו על זה. שוקולדים, מדבקות, סימניות, מה שנראה לכם רלוונטי.

בפוסט הבא טיפים לסיבובי חנויות. נגיע לזה.

אין תגובות

טיפים לסיבובי חנויות

אז זה המקום שבו אני חולקת טיפים בחינם לגבי כל מה שלמדתי בדרך.

 

  1. הכנסו לחנות בצניעות. אתם אולי נרגשים מהעובדה שהוצאתם ספר אבל המוכרים בחנות לא ממש. בחלק מהחנויות כל יום מגיע סופר להציג את ספרו.
  2. אל תטריחו את המוכר לחפש את הספר שלו כדי לגלות לו אחר כך שלא באתם לקנות אלא לספר עליו. תאמרו מראש שבאתם לספר ושתשמחו לראות אם הספר נמצא בחנות.
  3. שימו את עצמכם בעדיפות אחרונה. קודם לקוחות שבאו לקנות ורק כשהמוכר מתפנה אז אתם. גם אם התחלתם לספר שימו לב אם נכנס לקוח והמוכר מתחיל לנוע בחוסר נוחות. המוכר כנראה צריך להתפנות ללקוח אז תציעו למוכר לעצור ולהמתין שהוא יתפנה שוב.
  4. אל תחזרו לבחון את המוכר אם קרא או לא. אתם רוצים אותו בצד שלכם…
  5. אם אתם ממש ביישנים אז אתם יכולים לקחת את שרותיה של הסופרת מאירה ברנע גולדברג שתלמד אתכם איך ניגשים למוכרים (אני בטוחה שלמאירה יש יתרונות ויכולות משמעותיים נוספים בהקשר הזה. אישית לא נעזרתי לכן אני יכולה לספר פה פחות)
  6. זכרו שאתם לא מוכרים את נשמתכם ואל תרפנה ידכם אם מישהו היה קר אליכם. גם אם הספר הוא אישי לכם אתם מציגים יצירה ספרותית פרי עטכם.
  7. ותרו על סבב חנויות בשישי ובערבי חג
  8. אם חשוב לכם לתפוס את מנהלי החנויות אז לרוב הם שם בבוקר (לא בטוחה אם זה מאוד חשוב)
  9. הכינו לכם מפה של כל החנויות שאתם רוצים לבקר בהן באותו יום ועברו אחת אחת בצורה שיטתית. פשוט כתבו בגוגל מפות "סטימצקי חיפה" ותקבלו מפה עם  בערך 10 נעצים.עשו זאת שוב עם "צומת ספרים חיפה" ותקבלו עוד 10 נעצים. לפעמים גוגל יציג לכם גם חנויות עצמאיות וזה אחלה. הצליבו בין המפות ובנו לעצמכם מסלול יומי. ברוב הקניונים יש גם סטימצקי וגם צומת כך שזה די נוח. אני ביקרתי בערך ב 13 חנויות ביום. עשיתי בערך 8 ימים כאלו (יום לחיפה, יום לירושלים, אזור השרון, השפלה, באר שבע וכד') מתוך כ 250 חנויות שיש בארץ ביקרתי ב 110 לדעתי. קחו זאת בחשבון. גם אם האפקטיביות לא לגמרי ברורה פנו לזה זמן.
  10. סמנו את עותקי הקריאה ככאלו שלא ימכרו בטעות בחנות
אין תגובות

עותקי קריאה

זה מבאס רצח שאנשים מצפים שתתנו להם את הספר בחינם אם כי יש מקומות שבהם זה מקובל כמו למשל השארת עותקי קריאה בחנויות.
אם צוות החנות מתעניין בספר שלכם זה מצויין (אם הצלחתם לעניין אותם).

תתייחסו לזה כמו אל זריעת זרעים. כל עותק שהשארתם בתקווה שהוא נקרא לפחות על ידי אדם אחד הוא עוד אדם אחד שמכיר אתכם ויזכור אתכם כשתוציאו את הספר הבא.

תזכרו שלרוב אוהבי הספר יש ערמת ספרים ממתינה ליד המיטה. היצע הספרים הוא מטורף. היינו רוצים שאנשים יעריכו אותנו ככה שיקנו את הספר שלנו. היינו רוצים להיות אשכול נבו אבל כל זמן שאנחנו לא, אנחנו יכולים לשמוח גם בקוראים שנתנו אמון בספר שלנו והקדישו לו את זמן הקריאה שלהם. את הספר הבא שלנו אולי הם כבר יקנו בכסף מלא. (+:

או כמו שאמרה לי חברתי הסופרת סנוסית ליס – עותקי קריאה הם היחצנות הכי זולה שיש לנו

אין תגובות

בוקר החתמות

דרך נוספת לקדם את הספר היא בוקר החתמות בחנויות ספרים.

זה נשמע מעמד מאוד מכובד אבל בפועל זה לא ממש. זה לא שאתם יושבים על כס מלוכה והנתינים באים לבקש חתימה (+:

זה בעצם אומר שאתם נמצאים בחנות כמה שעות ומציעים את הספר ללקוחות השונים.

פותחים איתם בשיחה, מקשקשים ומקווים שגם יקנו.

מובן שעליכם לתאם בוקר החתמות עם מנהלי החנויות.

אחרי שתאמתם מעמד כזה, פרסמו את הארוע ככה בשביל הדאווין אבל בתכלס כל הרעיון הוא לא להביא את הקהל שגם ככה נחשף אליכם לחנות באותו יום אלא דווקא לנסות למכור את הספר לקהל שלא נחשף אליכם עדיין, ללקוחות המזדמנים לחנות.

שימו לב לא להפריע לצוות החנות בנוכחותכם וגם לא להכריח אף אחד לקנות. אם תהוו מטרד בחנות היא לא תרצה יותר בוקר החתמות של אף סופר וגם המידע יעבור מחנות לחנות ואף אחד לא יזמין אתכם שוב.

אין תגובות

אושיות פייסבוק

הזהרו מאנשים ש"מעמדם" מבלבל אותם והם ישמחו לעותק קריאה למרות שהם בכלל לא מתכוונים לקרוא או לכתוב על הספר שלכם. פזרו עותקי קריאה רק למי שבאמת רלוונטי וכותב על ספרים או באמת מחוייב לעניין או לכם.

אין תגובות

ספריות

הידעתם? על פי חוק אתם חייבים לשים שני עותקים של הספר שלכם בספריה הלאומית. עשו זאת. אל תהיו פורעי חוק כמוני… (סתם. אשים בהקדם)

עצם זה שנתתם להם ספר זה פתח לכך שהם יזמינו מכם אולי עותקים נוספים בהמשך.

אבל מה עם עושים עם שני העותקים הראשונים?

ספר אחד ישאר בספריה ואנשים יוכלו לקרוא בו שם אבל הוא לא יצא מהבניין.

ספר שני מועבר לארכיון המדינה ונשמר בתנאים אופטימליים של טמפרטורה ואור כך שישמר לאורך שנים. מי יודע אולי הוא גם מוגן מפני מתקפה איראנית ואם יום אחד כולנו נעלם מפה אז היצירה שלנו לפחות תשאר אחרינו. סתם. הומור דפוק. סליחה.

הספריה הלאומית נמצאת אגב באוניברסיטה העברית בגבעת רם. יש שם מחלקת "עותקי חובה" ושעות המסירה הם מ 9 עד 17 (אבל ודאו גם טלפונית כמובן).

ומה לגבי שאר הספריות?

ספריות לרוב קונות את הספרים שלהם בחנויות. זה עובד ככה שלכל ספרנית יש את החנות שבה היא קונה. כל ספר חדש שמגיע המוכרים שמים עותק אחד בצד בארגז ושומרים לספרנית שתבוא. הספרניות מגיעות לחנות ועוברות על כל הספרים המוצעים להן בארגז. את חלקם הם לוקחות ואת חלקם לא. אתם צריכים שהספר יהיה מרשים והטקסט בגב יהיה "מוכר", אתם צריכים שהספרניות ישמעו על הספר שלכם בתקשורת (אם תצליחו), אתם צריכים שקוראים יבקשו את הספר שלכם בספריה.

בספריות מתקיימות גם הרצאות כך שהגעה לספרניות יכולה לפתוח פתח גם לזה.

נסו להגיע לספרניות בכל דרך שתוכלו. דעו שספרניות גם מדברות זו עם זו וממליצות זו לזו. שמעתי על לא מעט קבוצות ווטסאפ של ספרניות אז אם תצליחו לחדור לשם זה יהיה מעולה.

ספריות אגב משלמות תגמולים על הספרים שמושאלים אצלן כך שזה עוד משהו קטן שכדאי לדעת.

אין תגובות

אייטמים בתקשורת

אם אתם עושים את היחצנות לבד (וגם אם לא) נסו לפנות לכל עיתונאי שאתם מכירים ולעניין אותם בספר.

דעו שלרוב "בישול" של אייטם בתקשורת לפעמים לוקח הרבה זמן.

אם היה לכם פוקס מזל והוצאתם ספר על נושא איזוטרי יחסית ובדיוק קרה משהו שתקשורת שקשור לזה אז אולי תפנו ואחרי יומיים תעלו לשידור ברדיו או שיכתבו עליהם באתר החדשות המוביל במדינה. ברוב המקרים יעבור זמן שאינו בשליטתכם מהרגע שפניתם לעיתונאי עד הרגע שיהיה אייטם.

התאזרו בסבלנות אבל תעבדו. תפנו שוב ושוב ואל תתייאשו.

עיתונאים יאמרו לכם איך להתנהל מולם. יהיו שיאמרו לכם לשלוח במייל, יהיו שיאמרו לשלוח עותק, יהיו שיבקשו מכם לצלצל שוב אחרי כמה ימים (ואולי שוב ושוב ושוב) ויהיו שיבקשו מכם לא לנג'ז. יש סיכוי שמישהו שאמר לכם בצורה ישירה לא לנג'ז הוא אותו מישהו שאחרי חודשים יחזור אליכם ויאמר "קראתי, בוא נעלה לשידור" ויש סיכוי שמי שהיה מאוד אדיב ואמר לכם לצלצל שוב ושוב בסוף בסוף יתן לכם במה. אתם צריכים לעבוד לפי הכללים שלהם ולקוות לטוב. לא להתאכזב אם זה לא מצליח. ואף פעם לא לחכות למישהו אחד מסויים. לפתוח כמה שיותר ערוצים.

אתם אף פעם לא יודעים מה קורה בצד השני של הקו, כמה עומס יש לו כרגע, אם באמת מעניין אותו או רק מנומס ואתם רודפים אחריו בלי סוף, האם הוא מסוג האנשים שיאמר דוגרי אם לא מעניין  אותו, האם זה מלטף לו את האגו שאתם מצלצלים אליו, האם הוא מחפש חומרים ועוד ועוד שאלות שאתם לא יודעים את התשובות אליהן.

תעבדו.

אין תגובות

בלוגרים / סקירות ספרותיות

העולם מלא בבלוגים שכותבים על ספרים. פנו לכל מי שאתם יכולים והציעו ספר (בניגוד לכל מיני אושיות פייסבוק, להם אתם לא חייבים לומר שאתם מצפים לסקירה, זה ברור להם למה פניתם)
אתם יכולים לקבל מגוון סקירות.
יהיו שישבחו את הספר מאוד ויהיו שפחות.
שיווקית אתם רוצים סקירות. אתם רוצים שידברו על הספר שלכם.
יש אומרים שגם מאמר שמכסח את הספר הוא טוב עבורכם כי הוא מעורר דיון ותגובות.
יש סקירות שעושות קצת ספויילר לספר ויש כאלו יותר מרומזות. סוקרים מיומנים נמנעים מספוילרים או לפחות נותנים אזהרה לפני.
שימו לב שכוחו של ספר הוא לא רק בעלילה שלו אלא בדרך ההבעה שלו (כל עוד לא מדובר בספר מתח) כך שלא בטוח שחשיפת פרטים מהעלילה היא באמת ספויילר.
פגשתי מוכרת בחנות ספרים שאמרה לי שכל ספר שנופל לידיה היא קודם כל קוראת את הפרק האחרון. היא רוצה להנות מהכתיבה ולא מהמתח סביב העלילה.
אז שלחו את הספר לכמה שיותר סוקרים.
הסקירה הכי טובה בעייני אגב היא לאו דווקא כזו שרק מהללת את הספר. מותר לה גם להצביע על חולשות מסויימות של הספר. מעבר לכך שהספר קיבל במה וחשיפה אתם יכולים ללמוד משהו מסקירות כאלו.
ויש לפעמים גם ביקורות לא ענייניות. אנשים שיחליטו לכסח אתכם שלא על בסיס ענייני. אנשים שתזהו בעמדת המוצא שלהם שיש להם משהו נגדכם או נגד הספר שלכם. אני מקווה שאם תגיע ביקורת כזו תדעו לזהות אותה ולעמוד בה.
אגב תטיילו בקבוצות של קוראים (ולא רק שם) תדעו שאין ספר אחד שכללל הביקורות מהללות אותו. זה עניין של טעם, של נקודת זמן שבו הקורא פגש את הספר, של מכלול התפיסות והאמונות שלו ועוד ועוד.

אין תגובות
  • 1
  • 2
סגירת תפריט