מראשית הקריאה נסחפתי לתוך הסיפור של שמרית
שלום,
שלום,
עבר שבוע מאז שסיימתי לקרוא את הספר החשוב שכתבה אשרה גרינבלט – לגדול על מים, והרושם שלו עדיין כאן בתוכי. החלק הראשון הוא לבעלות לב חזק..מתאר פגיעה לא פשוטה. וההמשך מתאר כל כך מדויק את חיי האולפנא ואת האתגרים שיש בה עם כל ההנאה והחוויה והחלק האחרון והמורכב נטע בי אופטימיות ותקווה. הלוואי ואצליח ליישם את התובנות שעלו בספר ונגעו בי כל כך.
יש גם הרצאה שמתלווה לספר ולדעתי שווה להזמין אותה גם בלי קשר לקריאת הספר כי יש כאן מה לשמוע.
תודה ל דגנית סטנייצקי הספרנית שלנו על שנענתה לבקשתי לקנות את הספר..
ותודה לבורא עולם על שברך את בריותיו בכשרונות כאלו. אשרה גרינבלט– מעריכה אותך על האומץ ועל העיסוק בסוגיה העדינה הזו. תודה לך. אשרייך.
רבקה אייזנהיימר
קראתי ועוד לא סיימתי. לא יכולתי להתאפק ולכתוב לך. כמי שמתמצאת בכתיבה… יודעת להעריך את התהליך ואת הכתיבה, והיא מצוינת. תודה ששתפת, תודה שחשפת, תודה שלמדת, תודה שהארת… המעבר בין הזמנים נותן רצף של חיים. משאיר לקורא את המקום להשלים את התהליכים שהתרחשו ביניהם בעצמו…. אליפות. נגעת עמוק בפנים. ברמה שבא לי להיפגש אתך אם יתאפשר….
היי בשעה טובה קראתי את הספר.
מאז שהגעתי לרומניה לא פתחתי ספר אף שיש לי מלאי ענק בבית.
בזכותך שברתי את הבצורת הארוכה של אי קריאה.
נהניתי מהקריאה , גמעתי את רובו ביום אחד.
כל הכבוד
יעל פרי
הי אשרה
אז כמו שאמרתי -פיניתי לי את השבת הזאת לספר שלך(ומדהים שבדיוק לפני השבת הזאת התכתבנו)
כבר הרבה זמן לא קראתי ספר שהיה קשה לי להניח אותו בצד (כי בכל זאת יש פה עוד כמה דברים לעשות)…
אז היום הלכתי לעבודה בלב כבד וחיכיתי כבר לערב כדי להמשיך אותו.
עכשיו סיימתי.
קצת שיא בשבילי …יומיים (והייתי בעבודה בין 7-17)
הספר מעולה! מרגש,סוחף מלא עוצמה ורגש ומעלה המון שאלות על החיים פה,עלינו,על הילדים,זוגיות וגם על חברות אמת.
נהניתי מכל רגע וקצת מתבאסת שנגמר)-:
אז תודה לך!
ממש ממש אהבתי!
ובאמת שכבר שנים לא הצלחתי לסיים ספר מהר כל כך (לרוב אני פשוט נרדמת איתם)
מקסים מקסים!תודה
מיכל שקדי
בחג הזה סופסוף היה לי זמן. אז, למרות שידעתי שהספר הוא טריגר אחד ענק, החלטתי לקרוא את לגדול על מים שלאשרה גרינבלט הנהדרת. והספר הוא ספר מופלא. ספר שמספר על פגיעה מינית, בלי להתייפיף. ספר שמדבר על ההתמודדות עם הפגיעה. ספר שמלא במשפטים ששמעתי בכל תקופת נעורי. ספר שמסביר למה כולן שותקות את זה ולא מספרות. ספר שמצליח להביט לאמת המרה בעיניים.
הייתי רוצה ספר מקביל שיספר את הסיפור של אביב ושל יעל. שיספר איך זה להיות החבר הכי טוב או האחות שלא נפגעה, אבל חיה עם זה שאחותה כן.
ובינתיים, הספר הזה הוא חובת קריאה. לא קל לקרוא אותו (כי למרות שהוא כתוב קולח ונפלא, הוא טריגרי להחריד). אבל חשוב לקרוא אותו. חשוב לדעת איך זה להיות ילדה שלא יכולה לספר, איך זה להיות נערה שסוחבת את זה ואיך זה להיות ״אשה של״ ו״אמא של״ שחיה עם זה.
ואשרה, תודה שפרסמת ❤️
היי אשרה, סיימתי לקרוא את הספר לפני כשבוע. שאפו! היה לי קשה לקרוא את החלק הראשון. עורר בי המון מחשבות. מכירה מקרוב מישהי שחוותה תקיפה מינית בשנות נעוריה. היה קשה לקרוא. כואב. הרגשתי ממש את האגרוף בבטן. וגם הקשר עם ההורים והיחסים הבינאישיים ביניהם, עורר הרבה מחשבות גם החלק השני, עם הקרבה למדריכה, תאם את חוויתה. החלק השלישי, שנות הנישואין, חוסר התקשורת הזוגיות, הרצון לרצות, החיפוש האישי, הפזילה הצידה- עוררו המון מחשבות. התבוננות פנימה. ההתפייסות עם ההורים, הבחירה בזוגיות הקיימת, ההחלטה- נתנו כח ותקווה, גם לגבי אותה הבחורה שאני מכירה. תודה! אין לי ספק שעוד אחזור אל הספר.