רחל לאופר – יועצת מינית דתית – החשיבות העצומה של הספר היא בנורמליזציה שהוא עושה לדברים שקורים לבנות שעברו פגיעות מיניות.

שלום רב.
שמי רחל לאופר. אני מטפלת מינית דתית. מטפלת בקליניקה הפרטית שלי באוכלוסיה דתית וחרדית.
רבות מהמטופלות שלי עברו פגיעה מינית.
קראתי את הספר כמעט ברצף אחד. ההתרחשויות שקורות לשמרית מתחילת הספר ועד סופו – מזכירות מאד  מקרים אמיתיים. יש, אמנם, כמה תובנות של שמרית בספר, שקורות בדרך כלל אחרי טיפול – כמו זה שהיא זו שצריכה להיות המחליטה על גופה ולא מישהו אחר. כמו זה שאסור לשחזר – בעיקר ביחסים אינטימיים – מיקום, ריחות, אופן עשיית דברים וכו׳.
החשיבות העצומה של הספר היא בנורמליזציה שהוא עושה לדברים שקורים לבנות שעברו פגיעות מיניות.
החשיבות העצומה היא בזה שאת כותבת באומץ שזה קורה גם במגזר הדתי.
הייתי שמחה אם שמרית היתה עוברת טיפול אצל מטפלת מינית מוסמכת כדי לעזור לה עם התמודדויות שהיא עוברת, אבל שמרית שבספר מסתדרת הרבה יותר טוב מ״שמריות״ אחרות שמגיעות אלי לטיפול.
תודה על הספר.
יש כמה וכמה מטופלות שלי שאמליץ להן לקרוא את הספר.
בהצלחה בספרים הבאים
רחל לאופר
אין תגובות

מרגש,סוחף מלא עוצמה ורגש ומעלה המון שאלות על החיים פה,עלינו,על הילדים,זוגיות וגם על חברות אמת

הי אשרה
אז כמו שאמרתי -פיניתי לי את השבת הזאת לספר שלך(ומדהים שבדיוק לפני השבת הזאת התכתבנו)

כבר הרבה זמן לא קראתי ספר שהיה קשה לי להניח אותו בצד (כי בכל זאת יש פה עוד כמה דברים לעשות)…
אז היום הלכתי לעבודה בלב כבד וחיכיתי כבר לערב כדי להמשיך אותו.
עכשיו סיימתי.
קצת שיא בשבילי …יומיים (והייתי בעבודה בין 7-17😅)
הספר מעולה! מרגש,סוחף מלא עוצמה ורגש ומעלה המון שאלות על החיים פה,עלינו,על הילדים,זוגיות וגם על חברות אמת.
נהניתי מכל רגע וקצת מתבאסת שנגמר)-:

אז תודה לך!
ממש ממש אהבתי!
ובאמת שכבר שנים לא הצלחתי לסיים ספר מהר כל כך (לרוב אני פשוט נרדמת איתם)
מקסים מקסים!תודה💙

מיכל שקדי

אין תגובות

יצירה מדהימה רגישה פשוטה ואותנטית לפעמים אפילו בוסרית שנשארת בתוכך ונושמת (הגיע במייל)

אושרה שלומות
סיימתי בזה הרגע לקרוא את הספר
שלך
שבמקרה קיבלתי במתנה ועוד עם הקדשה שלך עליו .
המון זמן לא יכולתי לגשת לקריאת ספר בכלל
והרגשתי שאני רוצה לכתוב לך ולהגיד
לך
שזו זכות גדולה שלך
ליצור אומנות מדויקת ומנותבת
שמגיעה לרבדים שונים המסונכרנים עם רגש בצורה שאי אפשר להתעלם
ממנה.
להגיע לשלמות כזו זו מתנה
ואת מבורכת .
סיימתי לקרוא את הספר ודמעות שוטפות את עיני
יצירה מדהימה רגישה פשוטה ואותנטית  לפעמים אפילו בוסרית שנשארת בתוכך ונושמת
וסביר להניח שתלווה אותי בהמשך.
תודה
ובהערכה רבה
הילה גרון
אין תגובות

קשה להאמין שזה ספר ראשון…

וידוי; למרות שאני אוהבת לקרוא, מאד, בשנים האחרונות אני מתקשה להשאר עם ספר אחד מהתחלה עד הסוף. אני נוטה לזפזפ בין ספרים כמו בין ערוצים בטלויזיה, לעיתים זונחת ספרים טובים כי אני כבר לא זוכרת מה קראתי בהם. אבל – הספר הזה… קראתי אותו לאורך שבועיים, כל פעם קצת, בהתאם ללו״ז מול דברים אחרים וגם כי לא רציתי שיגמר מהר. בין לבין חשבתי עליו, תהיתי מה אמצא בהמשך ואיך אפשר לסיים אותו. את 50 העמודים האחרונים קראתי בנשימה עצורה כשאני שמה בצד מטלות מחייבות ותכניות אחרות כי לא יכולתי כבר לעזוב. אשרה גרינבלט, שזה ספר הביכורים שלה, כותבת בשפה רגישה ולא נופלת לקלישאות או לדרמות, למרות החשיפה והנושאים הלא-פשוטים שהיא נוגעת בהם. קשה להאמין שזה ספר ראשון… אשה מוכשרת שזכיתי להכיר אישית, ומכיוון שהיא כל כך צנועה בכלל לא ידעתי שיש בה את הכשרון הזה.
כמו תמיד כשאני מסיימת ספר טוב אני חושבת לעצמי שחבל שסיימתי.

וזה מה שאורלי שלחה בווטסאפ:

אין תגובות

והספר הוא ספר מופלא.

בחג הזה סופסוף היה לי זמן. אז, למרות שידעתי שהספר הוא טריגר אחד ענק, החלטתי לקרוא את לגדול על מים שלאשרה גרינבלט הנהדרת. והספר הוא ספר מופלא. ספר שמספר על פגיעה מינית, בלי להתייפיף. ספר שמדבר על ההתמודדות עם הפגיעה. ספר שמלא במשפטים ששמעתי בכל תקופת נעורי. ספר שמסביר למה כולן שותקות את זה ולא מספרות. ספר שמצליח להביט לאמת המרה בעיניים.
הייתי רוצה ספר מקביל שיספר את הסיפור של אביב ושל יעל. שיספר איך זה להיות החבר הכי טוב או האחות שלא נפגעה, אבל חיה עם זה שאחותה כן.
ובינתיים, הספר הזה הוא חובת קריאה. לא קל לקרוא אותו (כי למרות שהוא כתוב קולח ונפלא, הוא טריגרי להחריד). אבל חשוב לקרוא אותו. חשוב לדעת איך זה להיות ילדה שלא יכולה לספר, איך זה להיות נערה שסוחבת את זה ואיך זה להיות ״אשה של״ ו״אמא של״ שחיה עם זה.
ואשרה, תודה שפרסמת ❤️

הפוסט בפייסבוק

אין תגובות

אין לי ספק שעוד אחזור אל הספר.

היי אשרה, סיימתי לקרוא את הספר לפני כשבוע. שאפו! היה לי קשה לקרוא את החלק הראשון. עורר בי המון מחשבות. מכירה מקרוב מישהי שחוותה תקיפה מינית בשנות נעוריה. היה קשה לקרוא. כואב. הרגשתי ממש את האגרוף בבטן. וגם הקשר עם ההורים והיחסים הבינאישיים ביניהם, עורר הרבה מחשבות גם החלק השני, עם הקרבה למדריכה, תאם את חוויתה. החלק השלישי, שנות הנישואין, חוסר התקשורת הזוגיות, הרצון לרצות, החיפוש האישי, הפזילה הצידה- עוררו המון מחשבות. התבוננות פנימה. ההתפייסות עם ההורים, הבחירה בזוגיות הקיימת, ההחלטה- נתנו כח ותקווה, גם לגבי אותה הבחורה שאני מכירה. תודה! אין לי ספק שעוד אחזור אל הספר.

אין תגובות

מרגש ומעורר תובנות

רק בשבת סיימתי את הספר 🙂
ההתחלה הייתה קשה לי.
כבר קראתי ספרים עם תיאורים קשים יותר אבל משום מה הצלחת להעביר בספר את החוויה הזו כקשה להכלה..

לקח לי כמה זמן לעבור את המשוכה ולסיים את הקריאה, אבל זה היה שווה את זה.

היה מדהים לראות את הדרך שהדמות עברה והסוף היה סגור בצורה מעולה.
מרגש ומעורר תובנות.

תודה!

אין תגובות

הגיע במייל – תודה על המילים שלך, קרעת לי את הלב.

היי אשרה, אני בדרך כלל לא עושה דברים כאלה אבל הספר שלך פשוט טילטל אותי.

היית אצלנו בחנות בשוהם (כשלא הייתי) וכשראיתי את התקציר של הספר ידעתי שאני אקרא אותו, וגמעתי אותו ב3 שעות, בלי יכולת להפסיק לקרוא.
תודה שכתבת על נושא כ"כ חשוב, ותודה שנגעת בו בכזו רגישות. מדהים איך הצלחת לכתוב כל חלק מהעיניים של שמרית לפי גילה, ומדהים איזה מסע היא עברה בדרך.
לא יודעת מאיפה באה לך המחשבה לכתוב את הספר אבל הוא מציף המון כאב, ודברים שקשה להסביר במילים.
תודה על המילים שלך, קרעת לי את הלב.
מקווה לראות כתבים שלך בהמשך, רעות אסתר.
אין תגובות
סגירת תפריט