כל הפוסטים בעל החיים בכלל
געגוע לשקט
נאמר זאת כך אני מוצפת באנשים טובים בפוטנציאל חברות עמוקה ומשמעותית כל כך עמוסה וסחרחורת ותחושת החמצה עם לב פתוח
כדור הכאב
כבר לא נלחמת ואין אצלי סערות נפש מגלגלת את כדור הכאב הזה במעלה ההר ובמדרון על החול הרך ובשדה קוצים
זה הסיפור שלנו, מותק.
ובכן אהובה חזרתי אתמול מהלוויה שלך עם הרבה תחושות וצורך גדול לעשות בהם סדר. בשנתיים האחרונות, מהיום שבו הכרנו והפכנו
הבטחתי לך מילים מלטפות
הבטחתי לך מילים מלטפות וממילא כל מה שיש לי לתת הן מעט מילים גלויות ופשוטות כל רגע איתך הוא חסד
בפרקים הקודמים (בריאלטי בית הכנסת, הריאלטי של החיים…)
ובכן לטובת מאותגרי הפייסבוק הנה כמה ססטוסים שכתבתי על בית הכנסת בחודשים האחרונים. הראשון פורסם פה: מחשבות בעקבות ביקור בבית
זה קורה בשלבים
זה קורה בשלבים ראשית את בהתמודדות שלך מגלה את הכוח שבביחד את העוצמה מסתכלת בהערצה על קודמותייך שמושיטות לך יד
מישהו צריך להסתלבט קצת על עצמו
מהווטסאפ המשפחתי…
חשבתם שזה נגמר?
ובכן ראש השנה מאחורינו ואני נכנסת לשנה החדשה באוירה כבדה משהו (השנה הקודמת נסגרה בלוויה נוראית וצילו של צער גדול
***
אישה. לפעמים אני מצטערת שאני כל כך רגישה לפעמים חווה את הגבריות כמאיימת או מקטינה ולפעמים זוכרת שבתוך הגבר הזה
אהלן
אהלן זה מה שאמרתי בסוף כשהיא באה מולי ברחוב אהלן והלב מתפוצץ מטמטום וכאב הלא רק לפני שנתיים הסתובבתי אני
מחשבות בעקבות ביקור בבית הכנסת הקהילתי ההולך ונבנה
ובכן השבת הצטרפתי לבן זוגי להצצה מוקדמת על בית הכנסת הקהילתי ההולך ונבנה בסמוך לבתינו ומיד התעוררו בי כל הרגשות
שובו בנים
אז הייתי היום בכיכר. זו שלא הייתי בה הרבה מאוד שנים. פעם אחת לפני כמה שנים קבעתי עם חברה בגן