ארכיון של: 2013
אחרי 20 שנה
יום חמישי בערב. התוכנית – פגישת מחזור לכיתה שלי מהאולפנא. 20 שנה עברו מאז סיימנו תיכון. שנתיים עברו מאז נפגשנו
לכתוב, כמה טוב.
ובכן – השבועיים האחרונים עברו עלי בטרוף מוחלט. הבית בשיפוצים. זה התחיל בקומה הראשונה ובמקלחת ההורים. הקומה השניה והמטבח פחות
שתאירי
אני לוקחת אותך למקומות החשוכים שלי שתראי שתהיי שם איתי שתאירי (יולי 2013)
בשביל לרקוד לעינך
בשביל לרקוד לעינך אני צריכה לנוע בין הנורא לבין המשכר אני צריכה לשכוח את כל הפגיעות המיניות שחוויתי את כל
כבדות
אני גרה בביתו של אף אחד שומעת את ההד המשתולל של הדממה בוררת ריק מכלום מקפיאה פיסות חיים אוטמת פתחי
שתי מערכות
את נלחמת בשתי מערכות באחת משתדלת לשמר מצב קיים בשניה זו את והנפש המטלטלת כמו משה שאוחז את ידיו מורמות
הבלוג חסר לי וזר לי בו זמנית.
ובכן זמנים משתנים. אנחנו הולכים קדימה. כל הזמן הולכים קדימה. מה שהיה נכון לפני שניה מעורר תהיות עכשיו. ובכן בזמן
היום אני שמחה
היום אני שמחה. הבטחתי להיות שמחה ואני הולכת לקיים את זה. חלק מההשתייכות לגמאני, הקבוצה שנתנה לי המון כוח להתמודד
מספר קטנות על החיים ועל המוות (רשימה לא סגורה)
החיים זה כאן ועכשיו. אני לא דוחה יותר תוכניות. אם יש משהו שחשוב לי לעשות זה יעשה עכשיו. עכשיו הזמן
הגוף הזה
הגוף הזה שנושא אותי איני נותנת דעתי עליו איני נותנת דעתי איני נותנת איני
האנגאובר
טוב, המסיבה מאחורי, התמונות כבר בפייסבוק (אשתדל להעלות גם לכאן עבור מי שאין לו פייסבוק) וגם הנאומים פורסמו (אלו שנכתבו
הדברים של בשמת במסיבת הודיה
יקירה, בקשתי ממך להגיד כמה מילים כי את אחד הדברים ש"הרווחתי מהסרטן ". אני זוכרת בוקר יום ראשון , אני