את היית לי אבן משחזת מראה נחמה מגדלור אימא ואחות קטנה בית אפשר גם בלעדייך אז מה?
יהודית אהובתי. חסרת לי הערב כל כך. אני רוצה לספר לך שאיכשהו יצא שסגרתי הערב מעגל. המפגש הראשון שלי בגמאני
תקראי ג'ומפה להירי אמרת לי אמנית הסיפור והרגש. אני אגיע לזה הבטחתי גם אם ייקח לי זמן מה. עכשיו את
מתוך ההצלחות שלי אני אומרת, ריק לי בפנים כמו לגדול על מים בלי חיבור לאדמה. כמה שאת חסרה.
לפני קרוב לשנתיים פרסמתי סטטוס בפייסבוק וכתבתי בו כך: " על שלושה דברים העולם עומד. על הפסיכולוגית שלי, על הבלוג
שמורות הטבע שלי ידעו שתחת כל אבן מונחת יש חיים שלמים שעלים לא נושרים סתם שגזע מתעבה לאט אל שמורות
חלמתי עליך בלילה את רואה את הכותרת פה אני יושבת מול המחשב אמורה לכתוב את הפרק העשירי בספר זה שאת
את בטח מסתכלת משם למעלה יושבת על כסא נוח ומכובד שאלוהים סידר לך כמו שראוי לך משקיפה עלינו בדאגה מסויימת
כבר לא נלחמת ואין אצלי סערות נפש מגלגלת את כדור הכאב הזה במעלה ההר ובמדרון על החול הרך ובשדה קוצים
ובכן אהובה חזרתי אתמול מהלוויה שלך עם הרבה תחושות וצורך גדול לעשות בהם סדר. בשנתיים האחרונות, מהיום שבו הכרנו והפכנו
הבטחתי לך מילים מלטפות וממילא כל מה שיש לי לתת הן מעט מילים גלויות ופשוטות כל רגע איתך הוא חסד
כשאת לי משענת וכשאת נעלמת כשהם שרים על חיים ומתים כשאת לי בית ושמים בסוף אני בוכה בגללך כשאני הולכת
כלי נגישות