פרוזה לא קוראים כי חשוב ואמיץ, אלא כי מעניין ומושך לקרוא. וכזה הוא הספר.

איזה כיף לקחת רגע הפסקה ולכתוב על ספר יפה. שמתאים בדיוק לשבת חורפית כזו, עם או בלי שוקו חם מתחת לשמיכה (עדיף בלי).
"לגדול על המים", שכתבה אשרה גרינבלט, הוא ספר טוב. הוא מעניין, הוא כתוב היטב. הייתי אומרת גם חשוב ואמיץ, אבל פרוזה לא קוראים כי חשוב ואמיץ, אלא כי מעניין ומושך לקרוא, וכזה הוא הספר.
בכריכה ילדת טבע מתנדנדת על צמיג, ובספר עצמו היא מתמודדת עם פגיעה קשה. איתרע מזלה לגדול בתקופה תמימה, כזו שמתנדנדים בה על צמיג, שרצים בה יחפים בחורשה, כזו שגורמת לך לשתוק גם כשדברים רעים מתרחשים, כי אין להם שם ועדיף להסתיר.
יש כאן תיאור ילדותה והתבגרותה של נערה דתית לאומית, אבל החוויות שהיא עוברת לא דתיות, וגם לא לאומיות. הן מאתגרות את המושגים האלה, ואת העולם המוגן שהמושגים הללו לכאורה יוצרים.
מומלץ מאוד. לי היה קשה להניח מהידיים.
הספר יצא בהוצאה עצמית (דבר מרשים בפני עצמו), את השבת הזו עוד תעשו בלעדיו, כנראה, אבל השבת הבאה – יחד

שיפרה ארליך

הסקירה בפייסבוק

אין תגובות

נגעת בכל כך הרבה נושאים שהם טאבו שלא נותר לי אלא להצדיע על האומץ

אושרה יקרה בוקר טוב!!
קראתי את חלקו השני של הספר אתמול עד 2 בלילה ולא יכולתי לעזוב אותו עד שלא סיימתי לקרא…נגעת בכל כך הרבה נושאים שהם טאבו שלא נותר לי אלא להצדיע על האומץ לספר כזה סיפור מורכב ועל הביצוע המרשים, הכתיבה הקולחת והעיקשות להוציא לאור ספר כל כך מיוחד קריא ומרתק. התענגתי על הכתיבה, לא היתה מילה שהייתי משנה.

לאחרונה נתקעתי עם ככ הרבה ספרים שלא סיימתי שאני חוגגת גם לעצמי, הספר פשוט סוחף.

שמחה להוסיף את הספר לרשימת הקריאה שלנו בעמותה, בהחלט יש מה ללמוד ממנו. שולחת לך חיבוק ענק, את מלכה!!👸🏻
( ולגמרי מותר לפרסם, מגיע לך כל הפירגון)

גלית מלצ'ין

 

אין תגובות

אני מודה, שאת העמודים האחרונים קראתי לאט במיוחד, כדי שלא ייגמר לי

אשרה היקרה,
אתמול הנחתי מידי את שמרית ואני מודה, שאת העמודים האחרונים קראתי לאט במיוחד, כדי שלא ייגמר לי.
אין לי מילים לתאר כמה אני מעריצה אותך. אני בטוחה שההריון הזה היה ממושך במיוחד, זה לא פשוט לכתוב באופן כללי, ולכתוב על דברים שקרובים ללב על אחת כמה וכמה.
(אני אומרת הריון כי מצא חן בעיני מה שכתבו עליך בכתבה בעיתון – שלושה ילדים והרביעי בכריכה דקה).. 🙂
מה אומר? כל הכבוד לך, את נהדרת, ואמיצה, והסיפור רהוט ומושך, ומסקרן, ופיוטי בעדינותו. אני מחזקת את ידיך.
באהבה 😍

עינת חזקיהו

אין תגובות

באופן מאוד אגואיסטי, הייתי שמחה שתכתבי עוד

טוב. סיימתי לקרוא.

הספר עורר בי כל כך הרבה מחשבות (וזכרונות) שקשה לי לסדר עכשיו בכתב. אולי מחר מחרתיים אהיה יותר קוהרנטית.

הוא נגע בי בכל כך הרבה מקומות מוכרים וכואבים, אולי בגלל זה לא יכולתי להוריד אותו מהידיים עד שאסיים.

טיפלת כל כך יפה בנושאים רגישים ועדינים..

יצרת ספר שיהדהד בי עוד זמן, אני מניחה.

 

ההמתנה משתלמת.

באופן מאוד אגואיסטי, הייתי שמחה שתכתבי עוד🧡

 

תמר

אין תגובות

ספר אמיץ, עדין, עמוק, מטלטל

שלום יקרה
סיימתי את הספר
לא נותרתי אדישה
ספר אמיץ, עדין, עמוק, מטלטל
היה לי קצת קשה החלק הראשון.
המון חומר למחשבה.
על הקושי כהורים לגעת בקושי של ילדינו
על הקושי שלנו שאנחנו שומרים מהורינו
על כנות ואומץ
על מה שאנו נוגעים ומה שפחות
על התלבטות ובחירה
על הנחישות להמשיך הלאה ולבנות למרות משקעי העבר
על זה שמה שקרה תמיד צץ ועולה באינספור מופעים ברגעים לא קרואים.
על האומץ להתמודד ולראות את הטוב. לעשות טוב
ראיתי שאת מיוחדת ומסקרנת מהאינטראקציה הראשונה…. לא סתם עוד ספק. הרגשתי אדם מהמדרגה הראשונה מהסוג שיש מה להקשיב לדבריו.
הותרת בי חותם
השארת חומר למחשבה
הרבה חומר
על הסיפור שסיפרת, עלי, על אהובי
את את שלך עשית
חיבוק חזק
רות נתיב
אין תגובות

גיליתי ספר עם איכויות מיוחדות, מלא עושר וניואנסים

אשרה, במשך הרבה זמן ידעתי שאת עובדת על הספר, לכן שמחתי כשסוף סוף קיבלתי אותו וניגשתי אל הקריאה בסקרנות רבה. גיליתי ספר עם איכויות מיוחדות, מלא עושר וניואנסים, שנקרא בשטף ובהנאה רבה מבלי להתפשר על דבר: החל מהקפדה על הפרטים שהופכים את הסיפור לחי ואותנטי, ועד הצילום שעל העטיפה. הרגישות שלך והיכולת לגעת בנושא כה קשה בשילוב של אינטימיות ואיפוק פותחות את הדלת ומכניסות את הקורא אל לב עולמה של שמרית, ומה שחשוב יותר – מכניסות את שמרית אל ליבו של הקורא ומשאירות אותה שם. היה שווה לחכות!

שולמית דוידוביץ

אין תגובות

הצטערתי כשהוא נגמר

שבוע טוב, בטוחה שזכרת שאני קוראת השבת את הספר שלך…

היה ממש כיף! הספר מקסים וכתוב נהדר. איזה כשרון! לא עזבתי את הספר עד שסיימתי אותו ומאד הצטערתי כשהוא נגמר. מאמינה שעוד יישאר לי במחשבות כי הנושא לא פשוט. את פשוט סופרת מוכשרת ואני ממש מקווה שיש לך כבר לפחות את הרעיון לספר הבא…

אגב, היה לי מאד קשה לקרוא את מה שהגיבורה עברה בילדות, אבל הפתיע אותי כמה מחריד ומטלטל היה לי לקרוא על ההשלכות של זה בהמשך החיים וההבנה של העומק של הפצע.

א.

אין תגובות
סגירת תפריט