אשרה היקרה,
אתמול הנחתי מידי את שמרית ואני מודה, שאת העמודים האחרונים קראתי לאט במיוחד, כדי שלא ייגמר לי.
אין לי מילים לתאר כמה אני מעריצה אותך. אני בטוחה שההריון הזה היה ממושך במיוחד, זה לא פשוט לכתוב באופן כללי, ולכתוב על דברים שקרובים ללב על אחת כמה וכמה.
(אני אומרת הריון כי מצא חן בעיני מה שכתבו עליך בכתבה בעיתון – שלושה ילדים והרביעי בכריכה דקה).. 🙂
מה אומר? כל הכבוד לך, את נהדרת, ואמיצה, והסיפור רהוט ומושך, ומסקרן, ופיוטי בעדינותו. אני מחזקת את ידיך.
באהבה 😍

עינת חזקיהו