כל הפוסטים בכללי
ככה חגים צריכים להראות.
שבת בבוקר בבית כנסת שוויני (אורתודוקסי וזה אבל ידידותי למשתמשת), ערב שבועות בשיעור של חברת קהילה (ראשונה להרצות ונעימה להקשיב)
הדברים שאמרתי ביום השנה ללבנה
אני חייבת להודות שזה מצער אותי מאוד להיות פה היום מצער אותי לדבר על לבנה שאהבתי במקום להעביר איזה ערב
ואני ביקשתי
את מציירת נפלא את העצב ואת השמחה בוחרת חומרים ומשטח עבודה צבעים עזים ושקטים מביטה בי ומציירת גם אותי את
להפרד מהכעס
לפני קרוב לשנתיים פרסמתי סטטוס בפייסבוק וכתבתי בו כך: " על שלושה דברים העולם עומד. על הפסיכולוגית שלי, על הבלוג
כל שנה כשמגיע היום הזה אני שותקת
כל שנה כשמגיע היום הזה אני שותקת. שותקת כי מה כבר יש לי לומר? אין ניצולי שואה במשפחתי וקורבנות שואה
שמורות הטבע שלי
שמורות הטבע שלי ידעו שתחת כל אבן מונחת יש חיים שלמים שעלים לא נושרים סתם שגזע מתעבה לאט אל שמורות
זה סוף תקופה עכשיו
זה סוף תקופה עכשיו אני אומרת הכלב שלי מת וחוויתי פרדות גם מאנשים אני משלמת חובות ישנים לאו דווקא בכסף
געגוע לשקט
נאמר זאת כך אני מוצפת באנשים טובים בפוטנציאל חברות עמוקה ומשמעותית כל כך עמוסה וסחרחורת ותחושת החמצה עם לב פתוח