כל הפוסטים בהמסע להחלמה

בעקבות ההצגה "סוף טוב"
כבר שנתיים אולי רצה בארץ ההצגה שכתבה ענת גוב על ההתמודדות עם מחלת הסרטן. המונים כבר ראו אותה. הגיע גם

מקלחת עם בגדים
אחד הדברים שילדים הכי אוהבים אלו סיפורי ילדות של ההורים. רצוי שתהיה איזה שובבות או משהו לא צפוי והם בעננים.

הדברים כמו שהם
לא זוכרת מתי כתבתי את הפוסט האחרון אבל אני זוכרת שהוא היה נסיון לכפר על זה שלפניו. הוא היה נסיון

נתן, מאחורייך.
דלקת הראות הלא ברורה הזו הוציאה ממני דברים שלא ידעתי שקיימים. עברו עלי כמה ימים בהם ריחמתי על עצמי כל

יש על מה לדבר
זה די מתיש להיות שבוע שלם במיטה עם חום. זה מתחיל להעלות כל מיני שאלות על מי ומה אני ומה

צעדת קומן – עכשיו הוידאו….
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=e9DjDDrco3A[/youtube] [youtube]http://www.youtube.com/watch?v=7P4SrAol9TU[/youtube] [youtube]http://www.youtube.com/watch?v=HPivYxqEjFY[/youtube] [youtube]http://www.youtube.com/watch?v=OV7hzo83RsE[/youtube]

צעדת קומן – אז מה היה לנו?
אחת חברה, עובדת עיריית ירושלים שהצטרפה לצעידה בין השאר כי עיריית ירושלים הכירה בזה כיום עבודה. אחת ילדה שבמקום ללכת

אחלו לי מזל טוב
לפני כשנתיים הבריק לי בראש רעיון לספר ילדים. ימים ספורים לאחר מכן ישבתי וכתבתי אותו. במשך הימים שאחריו חזרתי ושייפתי

אוי הפאה – צפירת הרגעה
לכל מי שקרא את הפוסט בנושא הפאה והיה מודאג, קבלו צפירת הרגעה. לקח לי אמנם חודש ימים להתבשל ולהקטין את

אחד עשר דברים שקורים לך כשאת מגלה שיש לך סרטן
את פורצת בבכי גדול (או במקרה שלי מנגבת 2 דמעות. אולי זה בגלל שקיבלתי את הבשורה באופן מאוד הדרגתי) לרגע