השבוע עשיתי מעשה קצת משונה. כמו תמיד שעולות סוגיות שקשורות בפגיעה מינית, גם הפעם הבעתי את עמדתי. סימנתי לייק למאמרים
חברותי הפמיניסטיות חוגגות את ההשגים הפמיניסטים שלהן בחג בזה. העבירו להן ספרי תורה, היו ריקודים בעזרת נשים, הן עלו ו/או
הנה כמה דברים שידענו אבל הסרט מחדד שוב: רב יכול להיות כוחני ורודף שררה בחסות ההלכה. זה בדרך כלל בא
יאללה כבר את, מה הסיפור שלך עם פמיניזם? כולנו נשים, כולנו מעירות לפעמים על כל מיני דברים אבל בסדר, זה
מוד ווטס יקירתי ראיתי אותך אתמול תמימה ומהססת ראיתי אותך פגועה זה פצע אותי ראיתי את המרד נובט בך ואת
ובכן לטובת מאותגרי הפייסבוק הנה כמה ססטוסים שכתבתי על בית הכנסת בחודשים האחרונים. הראשון פורסם פה: מחשבות בעקבות ביקור בבית
מהווטסאפ המשפחתי…
ובכן ראש השנה מאחורינו ואני נכנסת לשנה החדשה באוירה כבדה משהו (השנה הקודמת נסגרה בלוויה נוראית וצילו של צער גדול
אישה. לפעמים אני מצטערת שאני כל כך רגישה לפעמים חווה את הגבריות כמאיימת או מקטינה ולפעמים זוכרת שבתוך הגבר הזה
ובכן השבת הצטרפתי לבן זוגי להצצה מוקדמת על בית הכנסת הקהילתי ההולך ונבנה בסמוך לבתינו ומיד התעוררו בי כל הרגשות
צעדתם כאן כשהבטון היה רך לא הייתם כבדים במיוחד אז אך רגליכם הותירה סימן. עבר הרבה זמן שכבות הונחו על
כלי נגישות