אין לי ספק שעוד אחזור אל הספר.

היי אשרה, סיימתי לקרוא את הספר לפני כשבוע. שאפו! היה לי קשה לקרוא את החלק הראשון. עורר בי המון מחשבות. מכירה מקרוב מישהי שחוותה תקיפה מינית בשנות נעוריה. היה קשה לקרוא. כואב. הרגשתי ממש את האגרוף בבטן. וגם הקשר עם ההורים והיחסים הבינאישיים ביניהם, עורר הרבה מחשבות גם החלק השני, עם הקרבה למדריכה, תאם את חוויתה. החלק השלישי, שנות הנישואין, חוסר התקשורת הזוגיות, הרצון לרצות, החיפוש האישי, הפזילה הצידה- עוררו המון מחשבות. התבוננות פנימה. ההתפייסות עם ההורים, הבחירה בזוגיות הקיימת, ההחלטה- נתנו כח ותקווה, גם לגבי אותה הבחורה שאני מכירה. תודה! אין לי ספק שעוד אחזור אל הספר.

אין תגובות

מרגש ומעורר תובנות

רק בשבת סיימתי את הספר 🙂
ההתחלה הייתה קשה לי.
כבר קראתי ספרים עם תיאורים קשים יותר אבל משום מה הצלחת להעביר בספר את החוויה הזו כקשה להכלה..

לקח לי כמה זמן לעבור את המשוכה ולסיים את הקריאה, אבל זה היה שווה את זה.

היה מדהים לראות את הדרך שהדמות עברה והסוף היה סגור בצורה מעולה.
מרגש ומעורר תובנות.

תודה!

אין תגובות

הגיע במייל – תודה על המילים שלך, קרעת לי את הלב.

היי אשרה, אני בדרך כלל לא עושה דברים כאלה אבל הספר שלך פשוט טילטל אותי.

היית אצלנו בחנות בשוהם (כשלא הייתי) וכשראיתי את התקציר של הספר ידעתי שאני אקרא אותו, וגמעתי אותו ב3 שעות, בלי יכולת להפסיק לקרוא.
תודה שכתבת על נושא כ"כ חשוב, ותודה שנגעת בו בכזו רגישות. מדהים איך הצלחת לכתוב כל חלק מהעיניים של שמרית לפי גילה, ומדהים איזה מסע היא עברה בדרך.
לא יודעת מאיפה באה לך המחשבה לכתוב את הספר אבל הוא מציף המון כאב, ודברים שקשה להסביר במילים.
תודה על המילים שלך, קרעת לי את הלב.
מקווה לראות כתבים שלך בהמשך, רעות אסתר.
אין תגובות

זה לא מרגיש כמו ספר בוסר אלא ספר בשל של סופרת מיומנת

קראתי את הספר השבת. הוא כתוב נהדר. הוא לא מנסה לחקות סגנונות – כפי שקורה לעתים בכתיבת ספר ראשון. הוא מאוד אמיתי וזורם ואי אפשר להניח אותו מהיד. זה לא מרגיש כמו ספר בוסר אלא ספר בשל של סופרת מיומנת.

אין תגובות

ספר מכונן. צריך קולות כאלו.

התחלתי וסיימתי את הספר אתמול עד לתוך הלילה.. אחרי הרבה מאוד זמן שלא קראתי..
הכתיבה מצויינת!
השער הראשון מותח את סף הכאב באופן משוגע, כל פעם שחשבתי שאפשר לנשום, הגיע עוד קטע שכיווץ ת'בטן…

ספר מכונן. צריך קולות כאלו.

בת חן אמדדי פנחסי.

אין תגובות

מהדף הראשון לא יכלתי להפסיק לקרוא

היי אושרה, דבר ראשון הספר שלך נפלא. נוראי וקסום ביחד. הוא כתוב כמו שכל סופר מנוסה ואהוב היה כותב ומהדף הראשון לא יכלתי להפסיק לקרוא. החלק הראשון כל כך כואב ובדיוק בנקודה שבה נראה שאי אפשר יותר להכיל את הכאב, מגיע החלק השני ואיתו טיפה ריחוק מהכאב ואפילו מעט נחמה שממשיכה ללוות עד סוף הסיפור. את סופרת מדהימה וקשה לי להפסיק לחשוב על כמה מהקטעים בספר, כמו שקורה לי בספרים טובים באמת. תודה רבה מאוד על הספר ועל הכישרון ואני ממש מחכה לספר הבא.

אין תגובות

תודה על ספר מקסים,אנושי וכל כך נוגע 

הספר התחיל בהקדשה אישית מ אשרה גרינבלט
ודף אחרי דף העיניים רצו על השורות
גמעתי פרק אחרי פרק
וחלק א׳ נגמר וגם ב׳ ופתאום ג׳ הסתיים
ומצאתי את עצמי עם ספר סגור
ואז לקחתי נשימה עמוקה.
ואוו.
תודה לך אשרה על ספר מקסים,אנושי וכל כך נוגע 🌹

דניאל פסנטין

הפוסט בפייסבוק

 

 

 

אין תגובות
סגירת תפריט