הצטערתי כשהוא נגמר

שבוע טוב, בטוחה שזכרת שאני קוראת השבת את הספר שלך…

היה ממש כיף! הספר מקסים וכתוב נהדר. איזה כשרון! לא עזבתי את הספר עד שסיימתי אותו ומאד הצטערתי כשהוא נגמר. מאמינה שעוד יישאר לי במחשבות כי הנושא לא פשוט. את פשוט סופרת מוכשרת ואני ממש מקווה שיש לך כבר לפחות את הרעיון לספר הבא…

אגב, היה לי מאד קשה לקרוא את מה שהגיבורה עברה בילדות, אבל הפתיע אותי כמה מחריד ומטלטל היה לי לקרוא על ההשלכות של זה בהמשך החיים וההבנה של העומק של הפצע.

א.

אין תגובות

ואולי מפאת טיבו ואיכותו נמשכתי אחר הקריאה חרף ההתחייבות לעצמי שלא לקרוא

תחילה אזכיר חטאיי- לפני שנה וחצי חזרתי ללמוד לתואר ראשון באו"פ (אחרי 20 שנה שנטשתיו) ומפאת העומס נדרתי לא לקרוא שום דבר פרוזה, חוץ מהקשור ללימודים.

עם 'לגדול על מים' הפרתי את השבועה הזו ואולי משום כך קראתיו כרעב השובר צום, בחטף, מבלי להניחו מידיי, ואולי מפאת טיבו ואיכותו נמשכתי אחר הקריאה חרף ההתחייבות לעצמי שלא לקרוא. כך או אחרת מדובר בחוויית קריאה נפלאה, מרתקת, המביאה את האדם לידי מחשבות. יש כאן סיפור טוב וכתיבה טובה. ואל ייקל בעיניכם, שכן לא פעם כתיבה טובה מפצה על העדר סיפור ראוי ולא פעם קורה בדיוק ההיפך. המזיגה השווה בין עלילה מרתקת וכתיבה שלא נופלת לקלישאות מחד ולא מתנשאת לוירטואוזיות מתישה- אינה מראה שכיח.

החוויה הנעימה ביותר בעבורי כשאני קורא היא להיות כמהגר בעולם חדש, להיחשף לראשונה לסגנון חיים שלא הכרתיו, ללמוד מתוך עיניה של דמות על התמודדות, על התגברות, על נפילה ועל קימה ולהחשף לחיים מלאים ורב צדדיים ברמת אינטימיות של היכרות שבחיים האמיתיים נדיר למצוא. שמרית, גיבורת הספר בהחלט מספקת חוייה כזו.

להישאר עם טעם של עוד או עם חלק מתאוותיך בידיך עשוי להתפרש כסוג של החמצה או לחילופין כאי הסתפקות במה שיש, אני מזכיר זאת משום שחסר לי בספר הטיפול המעמיק והמפנק בדמויות משניות. הסיפור חושף ממש מעט על ההתמודדות שלהן עם האירועים הקשים עמם מתמודדת הגיבורה והייתי שמח לו סופק לי מבט יותר נדיב על התמודדותם של האב, האם, הבעל… כאילו ביקשתי דיון מקיף יותר בהשלכות של האירועים…

אבל אני מבין את הבחירה "לשטח" את הדיון המקיף ולהבליט את הסיפור האישי של הגיבורה האחת שראויה להתמקדות הזאת. כי אנחנו חיים בחברה שמרדדת ומחלישה ומהסה, שמנרמלת ולא יודעת להתמודד כראוי עם מורכבות או עם ייחודיות, שלא אוהבת לרדת לעומק והתמקד בכאן ובעכשיו של האדם האחד שעומד מולך.

אנחנו חיים בחברה שנמנעת מאינטימיות ולפעמים גם לועגת לה ולפעמים עושה בה שימוש ציני. להסתכל על זה במבט רחב זה לפספס את האינטגריטי של הספר.

'לגדול על מים', שם הספר, מתייחס לצמחים. אמה של הגיבורה אומרת שלא די לצמחים במים כדי לגדול, אלא שיש לבצע פעולות גינון ויש לספק תנאים נוספים לצמיחתם. צמיחה וגדילה אינם עניין מובן מאליו כפי שמגלה הילדה שבוגרת במהלך הספר וכפי שמגלים גם הקוראים בו.

מעבר להיחשפות לטראומה ולסיפור האישי, יש כאן אמירה ותובנה כלל אנושית ומקום לבדיקה עבור כל אחד- עד כמה צמיחתו מעודדת או מעוכבת ועד כמה הוא שותף בצמיחתם של אחרים. רבות מחשבות בלב איש בעקבות הקריאה.

תודה על המתנה הזאת,

איציק שחר

אין תגובות

אני לא מחכה שאגיע לסוף הספר כדי להגיד לך כמה הוא טוב!

הי אשרה! אני לא מחכה שאגיע לסוף הספר כדי להגיד לך כמה הוא טוב! במיוחד אהבתי את השם של הספר והמשמעות שלו, ואת זה שכבר בהתחלה מבינים את זה.. (גם לאמא שלי הקיבוצניקית היו דימויים מעולם הגינון שאמרו הרבה על החיים) , אני ממש כל הזמן חושבת על הספר ומחכה להגיע הביתה ולקרוא עוד קצת…. תענוג גדול! איזה כשרון את!

תודה😍

אריאל

**** ובהמשך ****

הי ערב טוב, סיימתי עכשיו לקרוא את הספר….הוא המשיך כמו שהתחיל ואפילו יותר טוב, החלק השלישי ממש חזק… ומותח, עד הסוף לא ניחשתי איך זה ייגמר, ושמחתי שנגמר כמו שנגמר, ממש כל הכבוד לך! עשית עבודה מצוינת! מתי הספר הבא?😊

אין תגובות

לא נגעתי

סליחה על השעה..
אז ככה. .
מאוד מאוד נהנתי. (אגב הכריכה נהדרת!)
הספר מדהים. קשה ומטלטל מאוד. אבל כנראה שהסיפור חייב להשמע. לעורר דיון. להאיר מקומות במיוחד במגזר שלנו. לא היה קל לקרוא אותו אבל הוא בהחלט סיפור חשוב.
הכתיבה נפלאה קל להתחבר אליו לחיות את הסיפור כצופה מהצד. כמי שגדל באותם מקומות
אפשר היה לרגיש כאילו אני חי לצד הסיפור.

מחכה לספר הבא. רק שיהיה יותר קל בבקשה..;)

את יכולה לפרסם בעילום שם. לנסח מחדש את הדברים/ לקצר/ להוסיף.. מה שבא לך. את אשת המילים..

אין תגובות

אני גם חושבת שזהו ספר חובה למורים ולמטפלים השונים שבינינו

אשרה- את מדהימה !!

מהרגע שבו נכנסתי הביתה אני רק יושבת וקוראת …

הגעתי לשער שלישי..

אני ללא מילים

בלי להרים את הראש לרגע

ועם דמעות בעיניים

(24 שעות אחר כך…)

טוב…אז את מבינה שסיימתי לקרוא.

וואו..אז באמת המון מחשבות , תובנות,  רגשות עלו בי תוך כדי וכמובן אחרי הקריאה.

הצלחת לרתק אותי בכתיבתך המיוחדת והאמיתית.

אין ספק שזה ספר שמשאיר את הקוראת בו להמשך מחשבות והרהורים, שאלות ותהיות …

אני גם חושבת שזהו ספר חובה למורים ולמטפלים השונים שבינינו..

תודה אשרה!

מחכה כבר לספר הבא.

אין תגובות

התאפקתי לא לכתוב לך בשבת…

התאפקתי לא לכתוב לך בשבת. גמעתי את הספר והצטערתי מאוד שהוא נגמר לי. יכולתי בכיף להמשיך (אולי זה יהיה סדרה). אהבתי מאוד. היה לי גם קשה מאוד . כואב ומחניק. הצלחת לכתוב את זה בצורה חודרת ואותנטית. אהבתי את הכתיבה הקולחת והזורמת שמפליאה לתאר רגעים קטנים  מהחיים. אהבתי את החלוקה לשלוש תקופות שונות בחיים במעברים  ארוכים של זמן שמשאירים מחשבות. זה באמת ספר חובה להורים באשר הם, ובמיוחד במגזר הדתי – על כל חלקיו. זה ספר חשוב. ואני מקווה שיגיע לכמה שיותר אנשים. ולך ! תודה על האומץ הראוי להערצה והערכה בכל קנה מידה. את מיוחדת מאוד! ומעוררת השראה.

ענת גבריאלי.

אין תגובות

תגובה ראשונה

תגובה ראשונה תגובה ראשונה  תגובה ראשונה  תגובה ראשונה  תגובה ראשונה תגובה ראשונה תגובה ראשונה  תגובה ראשונה  תגובה ראשונה  תגובה ראשונה תגובה ראשונה תגובה ראשונה  תגובה ראשונה  תגובה ראשונה  תגובה ראשונה  תגובה ראשונה תגובה ראשונה  תגובה ראשונה  תגובה ראשונה  תגובה ראשונה  תגובה ראשונה תגובה ראשונה  תגובה ראשונה  תגובה ראשונה  תגובה ראשונה.

טוב, זו לא באמת תגובה. זה כמובן מלל דמה.

מי יהיה הקורא הראשון (או הקוראת הראשונה) שהתגובה שלו תופיע פה? רק אתם תקבעו…

יש תגובה אחת
סגירת תפריט