משפטים שלמים קראתי בשקיקה צרופי מילים שהבאת אותן לגבהים בלתי רגילים

נהנתי מאוד מהשפה העשירה משפטים שלמים קראתי בשקיקה צרופי מילים שהבאת אותן לגבהים בלתי רגילים. אהבתי במיוחד את האזדרכת הכי הכי.. ואת האצטרובל והשובך ופאות המגורים ואת הפורפרה ועוד ועוד ניחנת בכישרון כתיבה החיית מילים וקישורים וצירופים תענוג.

לא נהנתי… מהעלילה. קשה מעיק בוקס בבטן רציתי כבר שיגמר. רוצה לחיות בהכחשה לומר לך לא יכול להיות מה פתאום דמיונך המפותח הכל כלול אצל אותה אחת..? כן המציאות עולה על כל דמיון.

הדיסוננס שבין סגנון הכתיבה המילים השפה המדהימה לבין העלילה שהיא מזעזעת מחרידה את אמות הסיפים נותנת לסיפור עוצמה יתרה ואומרת לנו לא תשתוק.

תודה לך על זה אושרה יקרה נראה כי הבאת פה משו לעולם.

…בנוסף רוצה לומר לך בכל לב שאת סופרת דגולה כתיבתך מדהימה ארגת מילים ומשפטים תענוג נהניתי מזה מאוד ואני צופה לך גדולות בעניין.

עוד רוצה אני לומר שכל חיי עסקתי בנושאים חברתיים כאלה ואחרים מחשיבה את עצמי כמי שמקדמת אג'נדות שונות גם כיום אני נמצאת בפעילות של סיוע בינלאומי לאוכלוסיות מוחלשות (בריאות האשה בעיקר) ויש נושאים שהם גדולים עלי מאוד ובהם פגיעות מיניות בכלל ובמגזר בפרט. קשה לי מאוד וזה שלי לגמרי לכן לכי עם זה. עשי את "תיקון העולם" שלך בהצלחה רבה אני מאחורייך.

אסנת וידר.

אין תגובות

הצלחת לתאר בצורה עוצמתית ורב חושית את מה שעוברת הגיבורה והיא אכן גיבורה אמיתית!

סיימתי אותו תוך 3 ימים. סוחף מאוד ונשאר איתי גם אחרי הקריאה. חוויה מטלטלת. הצלחת לתאר בצורה עוצמתית ורב חושית את מה שעוברת הגיבורה והיא אכן גיבורה אמיתית! תודה!

אין תגובות

הספר מעולה!!! ממש ממש!!! ועוצמתי!  ועוד הרבה מחמאות.

תקשיבי, הספר מעולה!!! ממש ממש!!!
ועוצמתי!
ועוד הרבה מחמאות.

אבל אני צריכה עוד לסדר את הראש ולחשוב איך להגיד את זה ביותר מילים…

אז התחלתי בחלק הטכני (ולכן פשוט יותר) של פינתך המדליקה: שמרית מטיילת בעולם. הפעם בקפריסין. בשבוע שעבר. כבר חזרנו…

אין תגובות

תודה על הפתיחות, על הכתיבה היפה שלך ועל המתנה לעולם.

התרגשתי, מצאתי את עצמי, את עצמינו את העולם שלנו מימים ימימה…

הספר מאוד קל לקריאה ויחד עם זאת בהתחלה היה לי קשה ממש בבטן

אין עלייך אשרה, כנה, ברורה, אהבתי מאוד!

תודה על הפתיחות על הכתיבה היפה שלך ועל המתנה לעולם.

עדינה סגל

אין תגובות

תודה לך על חויה עוצמתית

הכאב על שמרית הילדה ליווה אותי לאורך כל קריאת הספר וגם לאחריו. זה עורר בי רגשות של כאב, כעס ורחמים עד בכי. גם ההתמודדות של שמרית כאשה והעקשנות שלה לשמור על המשפחה והאהבה מדהימה בעני.

אושרה כתבת בצורה רגישה וכל כך כנה.

תודה לך על חויה עוצמתית.

ברוריה אדרי

אין תגובות

התפעלתי מאוד מיכולתך להנכיח דברים מבלי לכתוב אותם ישירות

התפעלתי מאוד מיכולתך להנכיח דברים מבלי לכתוב אותם ישירות. להביא את האשמה של שמרית בלי לקרוא לרגש בשם, לתאר את ההתנתקות שמתרחשת אצלה בזמן הפגיעה בצורה טבעית כאילו תיארת הליכה או ישיבה, את ההכרח שלה לציית  מתוך עיני הילדה שלה, הרוצות לרצות, את מערכת היחסים העדינה הנרקמת בין הקורבן לתוקפן (נאור הטוב), את הרצון להשחית החוצה את ההשחתה הפנימית מבלי להבין מדוע, את  הדמויות של ההורים שאינן סטראוטיפיות אלא מורכבות ואמיתיות ומתמודדות בעצמן . התרגשתי עד דמעות מ"איך קורה שאש גדולה מתפשטת בשדה ואבא שלה לא נמצא בסביבה"

עם זאת היה לי מאוד מאוד מאוד קשה לקרוא. קשה עד כדי מועקה בלב. קשה עד כדי קריאה של עמוד והפסקה לכמה שעות. קשה עד כדי שכעסתי עלייך.

עוד לא נכנסתי לסיפור וכבר בום לבטן!  ממש הכרחתי את עצמי להמשיך. ואני מניחה שאם לא היית חברתי הייתי נוטשת את הספר באמצע. פשוט כי היה לי קשה לעמוד בזה. בסבל שלה, בהכרח שלה להמשיך את זה וחוסר היכולת שלה לגרום לזה להפסק, בחצי הבנה התמימה שלה, של מה בעצם קורה לה והבלבול שזה גורם לה. פשוט שובר את לבי.

וזאת למרות שאני מטפלת בCBT ממוקדת בטראומה. רק לא מזמן הייתי בהשתלמות על פגיעות מיניות בילדים. אבל עכשיו הרגשתי את זה קורה לי מול העיניים. (גם בטיפול לרוב המטופל לא מביא את הסיפור כשלם…) ולכן לא הפסקתי לקרוא. חשוב לי לנסות להבין את החוויה. אך קשה לי מאוד לשאת אותה.

תודה אשרה!

 

אין תגובות

הספר שלך קשה, מרתק, כתוב מצוין ובעיקר אמיץ ולא מתפשר על היכולת להשמיע קול

אין ספק שהספר שלך הוא אגרוף בבטן אך עם זאת אי אפשר ולא רוצים להפסיק לקרוא. אי אפשר להתעלם או להשתיק את הסיפור הזה סיפור של התמודדות של חיים שלמים והשתקה של הסביבה שכל אחד מסיבותיו שלו לא יכול לראות ולשמוע. הספר שלך קשה מרתק כתוב מצוין ובעיקר אמיץ ולא מתפשר על היכולת להשמיע קול. באופן יוצא דופן ניכרת בו היכולת שלך להכיל מורכבות ולהתבונן על ההורים בעין אוהבת ומבינה למרות התחושות הקשות.
קראתי את הספר שוב בשקיקה ועכשיו ממליצה לכל חברותיי.

איטי דרייפוס

אין תגובות

היו רגעים שצחקתי בקול ואחרים בהם בכיתי כל כך

היי אשרה, סיימתי היום את הספר.
אין לי מספיק מילים כדי לתאר את החווייה שלי מהקריאה בו. הסיפור מטלטל, עצוב, כואב, נוגע ויחד אם זאת אופטימי.
היו בו המון חלקים בהם הזדהתי ויכולתי להרגיש את הכאב.
היו רגעים שצחקתי בקול ואחרים בהם בכיתי כל כך.
מורגש שכל מילה מחושבת, שכל שורה וכל עמוד נכתבו בקפידה ורגישות. למרות הכאב לא ניסית לדרוס או לזלזל במגזר/בדת/ברבנים או כל אדם אחר.
תודה לך על ספר מעולה שבטוח אקרא שוב.

רונית טורוול.

אין תגובות
סגירת תפריט