כל הפוסטים בכללי
רגע אחרי שבוע הספר
אז שלשום, שניה לפני שהסתיים שבוע הספר וכשכבר לא היה לי סיכוי להגיע אליו (למרות שיש איזה שתי סופרות שלא
טווס בחדר המדרגות, טירת הזכוכית, במופלא ממני.
אז רגע לפני שנפרדת מהחג ונכנסת בסערה לעבודה, כמה מילים על ספרים שקראתי לאחרונה. ראשית הטווס. טווס בחדר המדרגות. לקח
הרעב הזה
הרעב הזה הבלתי פוסק אינו ניכר בעייני אלו משדרות שלווה ובקרבים מחרחר רעב לא נותן מנוחה רק לפעמים נפלטת איזו
מתי בפעם האחרונה חשבתם על אושר?
בואו נדבר רגע על אושר. מותר לפעמים לעצור שניה ולבחון את עצמנו במדד האושר. מותר וצריך וכדאי. כמה אנחנו מאושרים?
כמו ששרפה את החורש מחייה
מתוך השממה את צומחת מוצאת הדר בעליבות מרווה את אוהביך גם כשאין ממה כמו שכאב מקיץ מן השינה כמו שאי
לשתוק
אני רוצה לומר ולומר ולהביע ולצעוק ולמחות ולענות ולבטא ולצחוק ולהצביע ולתמוך ולחשוף ולחלוק… וכל מה שאני מצליחה, זה לשתוק.
כל אדם צריך
כל אדם צריך שיצרו את צעדיו ויקימו מכשולים בדרכו שחמיצות תפשוט בגרונו כשיתקעו מקלות בגלגלי תנועתו כל אדם צריך שרוח
תוכנית בת מצווה 2016.
חשבתן שנסיים בלי פוסט? יאללה בשבילכן. תוכנית בת מצווה 2016. אני חושבת שהסיפור הזה מתחיל מגיל 3. של אפרת. לא
איך נפלו גיבורים
לא יודעת מה זה הדחף הזה שלי פתאום לפרסם עוד ועוד פוסטים. כאילו מעירה את הבלוג לתחיה. את הפוסט הזה
סיכום שבוע
*** ובכן הערה. את הפוסט הזה הגברת חנה בת יפה מתבקשת לא לקרוא. לא שיש לי סודות ממנה חלילה אבל
מרוץ ירושלים (כי מרתון זה כותרת גדולה מידי להתלות בה)
עכשיו כשאני בבית והשרירים כואבים מהעליות של ירושלים אני יכולה לשבת על הספה ולהגג קצת בחוויה. לרוץ עם אוזניות זה
פוסט טראומה
טוב הבטחתי פוסט טראומה. סתם. הבטחתי פוסט אחרי הערב הזה של חני והרבנית ימימה בהיכל התרבות של מודיעין. לא באמת