ארכיון של: 2015
קצת שמחת חיים שתהיה פה
ובכן השנה היא שנת הבת מצווה של ביתי הצעירה וכחלק מלקחי שנת הבת מצווה של ביתי הגדולה יותר, ייחלתי לתוכנית
אשמת הכוכבים – ג'ון גרין
טוב אז אשמת הכוכבים. ספר שמיועד לנוער. שקניתי אותו לביתי וקראתי אותו בעצמי רק כי חברה אחת טובה המליצה. הספר מיועד
אחד מניחומי האבלים העצובים יותר שהייתי בהם
זה היה אחד מניחומי האבלים העצובים יותר שהייתי בהם. אולי בגלל ההבנה שכשאני יוצאת משם זה לתמיד. אורית הקסימה את
מהרהרת בקול
כבר הרבה זמן שאני מנסה לתפוס הכל. בעיקר אנשים. כל מי שנראה לי מעניין. שהוא איש שיחה נעים. שנראה לי
41
חברות וחברות פייסבוק יקרות, 41 זה מין יום הולדת משונה קצת. 40 היה כאילו אבן דרך. ואז בא 41 והוא
יער נורווגי – הרוקי מורקמי
כבר אמרתי שאני לא קוראת מצטיינת. למעשה אני קוראת כמעט רק בשבתות. כפועל יוצא מכך לוקח לי לפעמים חודש לקרוא
קצר וקולע
אז לפני חודש בערך אמרה לי חברה אחת (שלא נזכיר את שמה (+: ) שהיא רוצה לעלות לאיזה הר בזריחה.
*
את היית לי אבן משחזת מראה נחמה מגדלור אימא ואחות קטנה בית אפשר גם בלעדייך אז מה?
להיות מובנת
את נותנת לדברים שם התגלות את קוראת לזה רגע של מיקוד תבודדי את התחושה את מבקשת קחי את מה שיש
מוזר
כן זה מוזר. כתבתי על זה הרבה מילים. כתבתי אותן איפה שהיה זמין לי, איפה שהקוראים שלי נמצאים, בפייסבוק. אבל
כשיעבור די זמן
כשיעבור די זמן כבר לא תזכרי את פניה קשה יותר יהיה לך לשמוע את קולה לזכור את חיתוך הדיבור הבדיחות
גם במילים
ובכן. חזרתי משלושה ימים באילת. כן בשיא האובך. מה לעשות שהאובך לא תאם איתנו תאריכים… ואני לא נרגעת מהשלושה ימים