ארכיון של: 2016

זמן הקריאה הכי טוב שלי הוא שבת. לא דומה קריאה של עשרה עמודים ככה בעייפות לפני השינה לשעת קריאה באמצע

טוב השיטה הזו שסומכים על מקור הספר ולא קוראים מה כתוב על גבו אינה מוכיחה את עצמה. במקרה הספציפי הזה

את הספר הזה קיבלתי מתנה ממישהי יקרה שהשאלתי לה פאה מתוך גמ"ח הפאות של גמאני. כיוון שחיבבתי והערכתי אותה, לא

זה כבר עלול להתפס כמרירות אם אני אומר שזה לא ספר טוב, נכון? אתם תחשבו שבגלל שקיבלתי  כבר תשובה שלילית

אז אמת ורק אמת. על הספר הזה אמרתי הרבה לפני שסיימתי אותו שבעצם הוא מטומטם. אמרתי את זה לשימי בשבת

חלמתי בלילה שאיבדתי את הדרך הרבה תמונות חלפו מול עיניי שיברי ארועים הצלחות כשלונות תוכניות שאיפות פחדים חלמתי בלילה שאיבדתי

יש לי נטיה לשאול ספרים מחברים. באופן הזה אני מקבלת אותם עם המלצה שאני די סומכת עליה. כיוון שכך אני

וכך כותב ג'ייק ווליס סימונס בדברי הסיום לספר "נערה מברלין": כתיבת רומן על השואה היא עניין מורכב וידוע לשמצה. אני

שיעור אין לה וגם לא גוף או דמות הגוף היא אינה גוזלת מזמנך, אך מותירה אותך ריקה לא כאן ולא

מישהי חביבה אמרה בפייסבוק שהסופרת האהובה עליה היא ג'ודית פיקו, אז כשנתקלתי בספר שלה במדף של חמותי, אמרתי נשאיל ונראה.